אופס הותקלתי- איך אני אמורה להגיב?
- אופס הותקלתי - איך אני אמורה להגיב? 😱לכולנו יש את הרגעים האלה,ששואלים אותנו משהוואנחנו לא יודעים לענות.ואז נשאלתהשאלה איך נענה?🤔האם נהיה בביקורת עצמית,או לחלופין נבין שיש פה משהו חדששמבקש מאיתנו להתממש.כל דבר שמגיע לפתחנו הוא אפשרות,גם שמשהו כביכול רע זה עניין שלפרספקטיבה ונקודת מבט .מה אם ה"חסרון" הוא היתרון?למשל כאשר תלמיד פונה למורהבשאלה והמורה לא יודע את התשובה,יש למורה כמה אפשרויות-הוא יכול לגמגם ולהתקפל,הוא יכול לחרטט תשובה ,והוא יכולפשוט לענות בכנות אני אבדוקואחזור אלייך עם מענה.מורה הוא אדם שמהווה השראהומודל לחיקוי לאחרים -ולכן בתור מורים לאנשיםבסביבתנו עלינו לנהוג כפישהיינו רוצים שינהגו אלינו💪 .אז לא משנה אם אנחנומטפלים, מורים, טכנאים,הורים, קוסמטיקאיות , ספריםועוד .הדבר החשוב הוא לממשאת מה שאנחנו מדברים עליו," נאה דורש נאה מקיים"ונכון לפעמים יהיו נפילות וזה בסדר,העיקר החמלה והלמידה לפעם הבאה .והכי חשוב - שזה מגיע לפתחנולא ישר להכנס לספקות וחששות,לעצור רגע להתבונן ולראותמה המתנה פה?מה זה מעיד עליי כאדם ?איזה התפתחות עשיתי?מה עליי לשפר ?ולהיות כנים בעיקר עם עצמנו😇אז האם אתם מסכימיםלהרוס מבלי ליצור מחדש את הביקורתהעצמית ולהתחבר ללמידה, כנות וצמיחה?מה יאפשר לנו להיות המתנהשאנחנו תוך הסתכלות על הדברים מפרספקטיבה גבוההשל חיבור לבורא ושכינה? ( תהדהדו את השאלה בקול)מוזמנים להצטרף לקבוצת פייסבוק החדשה שליhttps://www.facebook.com/groups/710196503082479/?hc_location=ufi
דניאל חכם נומורולוגיה פילאטיס וייעוץ אנרגטי
נעים להכיר שמי דניאל חכם, ואני עוסקת בייעוץ נומורולוגי, ייעוץ בעזרת כלים אנרגטיים ומורה לפילאטיס. המסע שלי התחיל כמי שפעלה על פי מוסכמות החברה וציפיות הסביבה, לפי מה שצריך ונכון , למרות שתמיד ידעתי ש