רקמה אנושית
״כולנו רקמה אנושית אחת חיה...״ זו השורה שזמזמתי תוך כדי קריאה בספרה של אניטה מורז׳אני ״מתה להיות אני״ המספר על חווית סף-מוות.
אניטה מתארת את התובנה שהיתה לה כאשר היא היתה ״בדרך לשם״ - כל אחד מאיתנו הוא סיב אחד מתוך מארג של סיבים היוצרים את המין האנושי, החברה והקהילה בה אנו חיים. לכל אחד מאיתנו יש משמעות ויש תפקיד וחלק שבלעדיו האריג לא יהיה מושלם, השמיכה הזו לא תוכל לחמם את כולנו.
אסתי גרוסמן-מנטורית לעמידה מול קהל
הי,שמי אסתי, ואני מחברת א.נשים לתפקיד חייהם. העצמת וליווי א.נשים בדרך למקום שאליו הם שואפים היא ייעוד חיי. אני מאמינה שאת.ה ראוי.ה לעמוד ולדבר מול קהל בביטחון, להעביר את המסרים שלך באופן מדוייק. לספר