איך זה יכול להיות?!! אנחנו אוהבים ממש, ובכל זאת משהו קרה ביננו ואנחנו לא מפסיקים לריב!

אני יושבת בקליניקה מול זוג די צעיר ומקסים, יש להם שני ילדים קטנים. בסה''כ הכל היה טוב עד לפני מספר חודשים אך אחרי הלידה השניה נהיה קשה יותר ויש תקופות שלא יכולים לסבול אחד את השניה..
אני שואלת אותם קצת על תחילת הזוגיות והתמונה מתהילה להתבהר..

הנה רשימת המשאלות שהייתה להם כשחיפשו זוגיות:
הוא חיפש מישהי מיוחדת ממש, שתתאים לו כמו כפפה ליד
שתזהה ותכיר טוב מה הוא מרגיש, חושב, רוצה
שתדע לשים את הצרכים שלו במקום מרכזי
היא רצתה בחור שתמיד יבטיח לה שתרגיש אהובה, בטוחה, מוגנת ומוערכת
שלא יבקר אותה, יקבל אותה כמו שהיא
שיסמוך עליה (והיא מתכוונת שהוא צריך לקבל את דעתה ואת הדרך שלה)..
איך זה נשמע? חלום! נכון?
אז זהו, שזיהיתי פה עניין רציני עם האגו המדובר..
אז אם בתור בן או בת זוג אתם רוצים מישהו שיתאים לצרכים האישיים שלכם. כלומר, מישהו שתמיד יבטיח שתרגישו במרכז
שהצרכים הפיזיים, הנפשיים, הרוחניים והחומריים שלכם יהיו חשובים לו יותר מכל דבר אחר. כלומר, מה שאתם רוצים וצריכים ומרגישים יהיה חשוב לו יותר ממה שהוא רוצה וצריך ומרגיש.
אתם רוצים מישהו שאף פעם לא יבקר אתכם ותמיד יסכים עם דעתכם.
אתם רוצים מישהו שיהיה ברור לו מראש שאתם תמיד הצודקים ושהוא תמיד הטועה.
ואתם רוצים מישהו שבכל קונפליקט ביניכם יהיה ברור לו מראש שזה תמיד בגללו, ושהוא תמיד האשם היחיד בסיפור הזה.
תדעו שמה שמוביל אתכם בבחירה זה האגו שלכם.
האגו הוא מתוחכם והוא בתוכנו 
ולמרות שאנחנו אמורים להיות בעלי הבית שלו, ברוב המקרים, הוא מנהל אותנו.
הדבר העיקרי שהאגו עושה לנו זה לבודד אותנו, זה קורה בלי משים.
מבלי להיות מודעים לדפוסים שלנו, לסגנון החיים שלנו. 
בטח כולנו מכירים את תחושת הבדידות שיש לעיתים בזוגיות. 
מרגישים בדידות כי בפרשנות שלנו – 
בן או בת זוג לא מבינים אותנו, לא רואים אותנו, 
ואז אנחנו בתחושה של לכודים.
יש לנו בן זוג אז איך אנחנו מרגישים לבד?
ואז נתלה את האשמה בבן הזוג או בבת הזוג כי הציפייה הלא נאמרת
בחוזה הזוגי הייתה לא להרגיש לבד.
האגו יוצר דרמות, מפעיל אותנו וגורם לנו להיכנס
למאבקים בעלי מימד רגשי סוער, מוצא סיבות למה לא טוב. 
אז מה עושים?
מחליטים לוותר על הצדק, על המאבקים, 
לוותר על הסבל שכרוך באגו.
כשנעשה את זה, ישאר חלל אחר. ריק. 
מקום שבו ניתן להכניס את האהבה, לתת לה הזדמנות אמיתית.
בלי ציפיות שאם אני עושה אחרת הוא צריך גם. 
בלי הנהלת חשבונות. לוותר על האגו אומר לוותר על הפנקסנות. 
וגם אם טועים, ויש נפילות, הכל בסדר.
לסלוח לעצמנו. לא צריך להתייסר. צריך לקום ולעשות שוב. ושוב..
ואז לראות מה קורה.

ואם זה קשה לבד, אז אשמח ללוות ולסייע