...קצת על הסוכריות עם הפסים וגם קצת  על הסוכריות שפיספסת 

מהן הסוכריות המפוספסות (סוכריות עם פסים) בחיים שלך?

הסוכריות / תכונות האלה שנותנות לך כוחות-על.

מה הדברים האלה שמקדמים לך את המסך, שבאים לך בקלות?

שעושים לך טוב.... הגיע הזמן ליותר כאלה בחיים.

ואני מדברת בהכרח על דברים קטנים.

כמו שוקולד. כמו שיחה עם חברה.

לקחת יום מחלה פיקטיבי ולטייל בתל אביב.  

לקחת יום חופש ולנסוע לראש פינה המהממת.

 אני יודעת שיש לך את האומץ, השמחה והיוזמה

לעשות צעד קטן ובטוח לכיוון של משהו שטוב לך.

ואם כבר אנחנו בפסיכולוגיה חיובית,

מה הדברים שאת הכי טובה בהם? שבאים לך בקלות.

עכשיו עכשיו. רשימה של עשרה כאלה.

בהזדמנות זאת, אני רוצה לספר לך על אחד מהדברים שאני עושה.

כשנער עושה עבירה ולוקח עליה אחריות,

לפעמים המשטרה ושירות המבחן לנוער מחליטים ביחד לתת לו הזדמנות.

לתת לנער ולמשפחה שלו אפשרות להשתתף בפרוייקט קד"ם,

שזה הזמן - לקחת אחריות,

לדבר על מה שהיה, להסיק מסקנות

ולפגוש את מי שנפגע מהעבירה,

להסתכל לו בעיניים ולראות מה צריך לעשות

כדי לפצות אותו על הכאב והסבל שהוא חווה.

כהכנה לפגישה הזאת של הפוגע והנפגע, אני פוגשת את המשפחה,

קודם כל ביחד ואחר כך כל אחד לחוד

ובודקת, מה קרה אז ומה קורה היום,

ומה צריך לקרות כדי שמה שקרה לא יקרה יותר.

ואחד הדברים שהכי הכי חשוב לעשות עם נער שעשה עבירה

(ועם כל אחת ואחד שאנחנו נתקלות בו, בעצם..)

זה לבדוק מה ה"כוחות".  במילים אחרות - מה הדברים החיוביים והטובים שיש בך.

ולמה סיפרתי את זה דווקא עכשיו?

יכול להיות שחשבת על עשרה דברים שמהממים בך

וזה לקח לך רבע רגע, כי יש לך ערך עצמי גבוה (מגניב)

אבל יכול להיות שזה לקח יותר זמן, והביך.

עכשיו תדמייני איך זה להיות נער בן 15 שעשה עבירה

ומאז ההורים  שלו מתייחסים אליו אחרת

ומאז הוא מרגיש עוד פחות טוב עם עצמו

ואם לא חפרו לו מספיק עד היום,

אז עכשיו אני באה ורוצה שהוא יגיד דברים טובים על עצמו.

אז אם זה קשה לו (וזה בדרך כלל קשה)

יש לי שני טיפים טובים

שתמיד לפחות אחד מהם עובד.

הראשון - "תעשי סיבוב בבית ותחזרי עם רעיון למשהו שאת טובה בו"

כי תנועה בגוף היא גם תנועה במוח.                

כשאני זזה יש לי רעיונות.

כשאת זזה, עושה מתיחות, עושה קצת הנעות מפרקים

גם המחשבה עוברת שימון צירים.

השני – "אם הייתי שואלת את החברה שלך, מה היא היתה אומרת עלייך?"

כי לפעמים קשה לנו להגיד משהו טוב על עצמו.

לפעמים כי ככה חינכו אותנו, או כי פשוט, לראות משהו מנקודת מבט אחרת

עושה את כל ההבדל.

בבקשה.  אל תוותרי לעצמך ותחשבי על עשרה דברים כאלה.

שאת מעולה בהם.

ואם את נתקעת – תחזרי לשני הטיפים שאני נותנת לנערים.

סיבוב בבית. מה החבר (או אמא) יגידו עליך.

אין מצב שזה לא עובד לך.

וכמה מילים על הסוכריות המפוספסות (והפעם זה- הסוכריות שפיספסת)

למשל אחרי המהלך שעשית במשחק, ראית שהיתה חמישיה ולא שמת לב

(אולי שיהיה כבר UNDO בקנדי קראש???)

או הפעם ההיא ששכחת לעשות משהו משמח למישהו שזה חשוב לו.

או למשל, ההוא שנפרדת ממנו ואחר כך התחרטת

החברה ההיא שהתרחקה ואת התרחקת, וזה נורא נורא כואב

או משהו שרצית להגיד, ולא אמרת כי לא נעים

והתשובה הטובה שהיתה לך למישהו ממש מעצבן

שחשבת עליה בדיוק כשהוא כבר יצא מהחדר.

הסוכריות שפיספסת, ככל שתחשבי עליהן –

את מייצרת לך עוד ועוד מאותו הדבר.

ואותן הסוכריות בדיוק, ככל שתשחררי אותן,

את מפנה לך מקום  נפלא לסוכריות מפוספסות אחרות,

אבל הפעם מהסוג המוצלח, הסוג עם הפסים.

איך משחררים סוכריות שפיספסת??

(עוד הפעם הרוחניקים האלה עם הדרישות המוגזמות שלהם?

איך אפשר לשחרר משהו שנאחז לי במחשבות??)

יש המון שיטות. הנה כמה שיטות פשוטות שאת יכולה ליישם כבר היום

ובלי עזרה מאף אחד:

לכתוב על דף ולקרוע אותו (או לשרוף אותו!!)

ללכת למקור מים ולדמיין שהסוכריה מתחפפת עם הזרם

לדמיין במקלחת את המים שוטפים את החוויה המפוספסת

ותשומת לב לנשימה. כשאת מוציאה אוויר, את מדמיינת את מה שצריך לצאת – יוצא.

ולסיכום :

אם באמת נמאס לך – את בשלה לשינויים

אם לא באמת נמאס לך – את יכולה לבדוק איך זה מועיל לך בחיים

הסוכריות עם הפסים – מחכות לך שתמצאי להן תפקיד

והסוכריות שפיספסת – יכולות להתחפף עכשיו ולתמיד.