כמה ימים לאחר ששמעה מור ליברמן שאני עומדת להשיא זוג נשים,

שרוצות למסד את הקשר ביניהן לקראת סוף השנה, צלצלה והפנתה

אלי זוג צעיר שמעוניין בטקס חילוני עם עומק, צביון מיוחד וערך מוסף.

היום נפגשתי איתם. זוג מקסים שיותר משידע מה הוא רוצה - ידע מה

הוא לא רוצה.

הפגישה היתה בעצם פגישת היכרות, מעין 1X1 שהיה בעצם 2X1.

הם סיפרו לי עליהם, ואני סיפרתי להם על עצמי.

הם רצו לדעת עלי הכל, מה עשיתי עד היום ואיך. סיפרתי.

הם רצו לדעת איזה אירועים הפקתי עד היום ואיך, סיפרתי.

הם רצו לדעת איזה טקסים עשיתי עד היום ואיך, סיפרתי, גם להבדיל על

הלוויה שהפקתי. כן, גם לוויות מיוחדות מחפשות מפיק.

יחד ישבנו ובנינו את שלד האירוע. עם החלומות שלהם, וכשיורדים לעובי

הקורה רואים כמה השוני ביניהם רב, בטעמים, במוזיקה, בחלום, ובעוד

פרטים רבים אחרים.

אך במה נמדד כוחה של אהבה? ברצון לגשר על כל זה ולמצוא את היחד,

את המכנה המשותף.

ובסופו של מפגש - שהיה רק כדי לראיין אותי ולראות אם אני המחתנת

המיועדת  - כבר נפרדנו עם מבנה אירוע, טעמה של המוזיקה, טעמו של

הטקסט שילווה אותם ביום המיוחד, באופן העמדת הדברים, חיוך גדול

מדושן עונג ובצ'ק על 50% מעלות העבודה שלי.

בתקופה הקרובה אשב לכתוב את התכנים, קטעי הקישור וטקס "ההחתנה"

(אני קוראת לאקדמיה ללשון עברית לחשוב על אופציה זו, כשם ש-לחתל=החתלה

מדוע לחתן לא יכול להיות החתנה?).

החלטתי לשתף אותכם ולאפשר לכם הצצה לתהליך. במהלך התקופה עד

החתונה ואחריה אשתף בתהליך ואשמח לשמוע את תגובותיכם.

שגו

"שגו הפקות-אירועים, ספרים ופתרונות שיווקיים לעסקים"

ותודה אני שולחת לשלוש נשים ששינו את חיי ועזרו לי לראות ולגלות שאם לא נהיה

יצירתיים בעסקינו נישאר מאחור, אם לא נחשוב כל הזמן קדימה, לא נתקדם, אם לא

נהפוך את יכולותינו לעסקינו נהיה מקובעים: ענת ברבי, שרונה לבני-גולן ואלונה שנער.

הן ביחד עם חרלופסקי שבנה את הפלטפורמה הענקית והנפלאה הזו שמאפשרת לנו

ללמוד כל הזמן, לפתח, לחשוב ולהתקדם. וכמה חברים מדהימים שרכשתי כאן,

שמפרים אותי ומניעים אותי קדימה. ביניהם דגנית צרפתי, מני סגל, אמנון בלוך, שוורצברג גילה, אורנה טל, יסמין ז'ק, ליאת פיקסלר ורבים נוספים.