חתונמי פרק 11 – נקודת המבט שלי

מתן  וגיא

החרדתי והנמנע, הנאחז והחושב קדימה ונכנס לאין סוף סרטים. מכירים?

דפוסי התקשרות כמה שהם מנהלים את התקשורת הזוגית שלנו, ויוצרים קשיים.

גיא – שואל לאורך כל הדרך, האם זה זה? שאלה לגיטימית לחלוטין רק שהיא עומדת בכל צעד וצעד, בוחנת ולפעמים לא מאפשרת לחיות את הכאן והעכשיו לזרום, להיפתח.

מתן– רוצה מאוד להתקדם. האש של מתן משבעת לצאת החוצה, אני מקווה שהוא לא יכבה בעקבות המעצורים. אני מקווה שגיא יצליח לשחרר את המעצורים של מה אומר אם...והאם זו התאהבות? ופשוט יאפשר לעצמו לפתוח את הלב באמת לזרום.

לימור וליעד

אנרגית האש ואנרגית המעצורים בולטת כאן אפילו יותר. אם קודם דובר על איך יתמודדו אם היא אוהבת מסיבות והוא לא, כאן אנחנו מגלים שהיא כל כולה תשוקה, שיגועים, שטויות והוא, רגע, לאט לאט, יותר שקט. מצד אחד הפכים כאלה יכולים לייצר איזון, הסכנה שהצד העוצר, ישתלט ויכבה את הכל.

המעצורים מגיעים לא פעם מפחדים. ראינו את זה ברגעי הלחץ משתיקה, בשאלות האם אפשר לסמוך עליך, בגדת פעם? הרבה שאלות של פחד ממה יהיה אם רק אשחרר.

כדי שקשר יתחיל, חשוב לאבד אפילו לקצת שליטה, לסמוך על עצמנו, שאם ניפול, ותמיד יש סיכוי כזה, זה יכאב ונדע לקום, כי למדנו בדרך ואם לא אז לכו ללמוד איך לחזק את עצמכם. ליפול זה כואב, לפעמים אפילו מאוד, אבל אם לא הולכים על כל הקופה לא זוכים בכל הקופה, כבר כתבתי את זה.

רינת ודניאל

מסר חשוב עבר בפרק הזה והוא אנרגיות אל תתנו לשום דבר חיצוני לשנות לכם את האנרגיה, ואם זה קורה חפשו אנשים שיזכירו לכם להתחבר לאנרגית התשוקה ואנרגית החיים שבכם, גם אני אוהבת לשים מוסיקה בקולי קולות ברכב ולשיר ומהממת אמא של דניאל על כך.

מילים נוספות שהדהדו היו "החמצה וכישלון". מילים קשות, אבל אפשר גם נקודת מבט אחרת. לזכור שעשינו כמה שיכולנו. כל אחד בהתאם ליכולות שלו. לא ניתן לשפוט את רינת בנקודה זו כיוון שאין אנחנו יודעים באמת עם איזה סל יכולות היא הגיע. יכול להיות שמבחינתה היא הגיע למקסימום יכולת, ואין לה אפשרות להתחבר, לא רק פיזית האנרגיות שלהם פשוט שונות. ולפעמים צריך לדעת גם להיפרד כדי לשלוח כל אחד לדרכו.

אבל כשאתם מוצאים את עצמכם אומרים "האינטואיציות תמיד צודקות", אני לא פעם מוסיפה והפחדים תמיד מנהלים....נק' למחשבה.

מעיין ובן

בן עושה כאן תהליך מדהים בעיני. לאחר שהצהיר שהוא סגור, הבחור שם את הלב שלו בפרונט. אין ספק שהפתיחות של מעין והנכונות להכיל אותנטיות גם אם לא פשוטה עוזרת לו לנהל את הפחד לאכזב, לקחת אחריות על האחר במקומות שלא חייב.

אני פוגשת את זה לא מעט אצל גברים ונשים בקליניקה, לקיחת האחריות על האחר, חשש שהאחר לא יוכל לשאת, וכדי שלא יתמוטט לא הולכים עד הסוף כדי לא לאכזב. סוג של הפוך על הפוך שבסופו נוצר ריחוק, כיוון שאף אחד לא אותנטי באמת.

לסיכום אל תוותרו עליכם בשביל להיות בזוגיות, ולא על האנרגיות שלכם. אל תוותרו על להיות אותנטיים כי בלי זה, זה פשוט לא מתקדם.

מה דעתכם?