דני ושני –

אם בניתוח הקודם כתבתי שהם לא מדברים, הכוונה שהם לא מדברים על מה הם רגישים. אלא מסביב, נחזור למה שהיה, נעזוב את מה שקרה, נביט לעתיד אבל לא נדבר על מה שאנחנו מרגישים. התמונות מכניסים את דני להרבה חרדות, לפחד לאכזב, לא לעמוד בציפייה הוא חושש לתקשר את זה. שני מרגישה את זה מצד אחד מצד שני שומרת עליו כל כך אבל זה לא יוצר קרבה באמת.

איתמר וקרין

יכול להיות שאיתמר רוצה לתת לקרין ביטחון כמו שהוא אומר, אבל הוא לא יודע איך. היא צריכה ללמוד לתקשר את מה שהיא צריכה מולו והוא צריך לתקשר מולה. הם מדברים לא מעט אבל מדברים רגש מול המצלמה ולא אחד מול השנייה וזה יוצר יותר ויותר ריחוק.

ניצן ומנו

מדגמנים לנו תקשורת קרובה, משתפת ממעמקי הרגש. "מה החשש/אני מתרגש", "חשש מאפקט הסוף, מה אני מצליחה להכיל ומה פחות". גם בשיחה ברכב, ניצן חושפת שהתהליך שינה איך שהיא מסתכלת על דברים, ועל השינוי שחל בה. גם אחרי תמונות האלבום השיחה הנהדרת עבור הצופים שבטינדר, כל אחד ואחת שאולי העבירו שמאלה והינה תראו מה יכול להיות שם, אם רק הייתם עוצרים רגע נותנים לעצמכם עוד רגע.

לירון ועינת

גם כאן התחלנו עם חשיפה של רגש. עינת שיתפה שבסופ"ש בקודם היו הרבה חששות, עכשיו היא מגיעה עם יותר ביטחון. לירון לא חושף בשיח רגשי בנקודה זו. האלבום מחזיר אותם לאגדה, רק שהמציאות חיה בועטת האם יצליחו להתמודד עם אתגרים? ימים יגידו.

הדס ושי

הדס מרגישה שבסופש הזה יש הרבה ציפיות ממנה היא צריכה לקבל החלטה. יש לה גם ציפיות מעצמה, איך עוברים שלב. מצד אחד נוצרת קרבה פיזית אבל זה עשוי להיות יותר מידי. שאלתי את עצמי עד כמה המטפלים נמצאים שם בשבילה לתת לה כלים, שהיא תהיה בסדר, הכל בסדר. גם אחרי התוכנית, היא כל כך מפחדת ממה שיהיה ממש בא לי לתת לה יד ולומר לה, הכל בסדר, מקסימום ניסית לא הלך ממשיכים הלאה את תהיה בסדר.

מה חשבתם על הפרק הזה?