שאלו אותי לא מעט מה אני חושבת על מפגש הזוגות, אני חושבת שדעתי תהיה לא כל כך פופולרית, ובכל זאת החלטתי לכתוב אותה.

אני מאמינה שמי שמגיע לתוכנית כזו באמת רוצה קשר, רק שזה לא קל לו/ה ליצור את זה, כמו שלרוב האנשים. לנו הצופים יש בזכותם הרבה מה ללמוד על עצמנו, על איפה "זה פוגש אותנו" או במילים אחרות ההשתקפות שמתרחשת בתוכינו. כשמתאמן/מתאמנת שואלים אותי: "ראית מה היה שם מה את אומרת?" אני שואלת מה זה הפעיל בך? איפה הסיטואציה הזו פגשה אותך. מוזמנים גם  לבדוק עם עצמכם/ן ולהתבונן  אצלכם רגע לפני שאתם צולבים אותן.

כן היו שם מסיכות, רק שאנחנו שוכחים שהזוגות מכירים רק חודש, כמה אתם חושפים באמת על מערכות היחסים החדשות שלכם (חודש הכרות) אנשים שאתם לא מכירים. כמה אתם אומרים את האמת בשלב כל כך התחלתי? ובכל זאת היו שם כאלה שכן הצליחו להיות אותנטיים.

אז מי הצליח לשמור על אותנטיות למרות ועל אף?

הדס, מעיין, ניצן ועינת.

מה קרה לקרין ושני? מה היה הקושי שלהן?

שני –

מייצגת את כל אותם א/נשים שחוששים לשתף בחולשה. לפעמים זה חלק מתרבות/חינוך לפעמים זה מפחד להתמודד, ולפעמים זה חוסר מיומנות. אחת השאלות שלמדתי לא לשאול את הילדים שלי זה "איך היה בבית הספר/בגן". רוב ההורים יאמרו לכם שהתשובה תהיה קבועה, בסדר. אם לא למדנו במהלך הדרך מהדמויות המשמעותיות שלנו לשתף על מה היה ב.. מה הרגשנו כש.. אנחנו עלולים להתקשות בזה בהמשך. אגב זו מיומנות שאפשר להתחיל להתאמן עליה כבר עכשיו. לבדוק עם עצמכם ממש עכשיו איך אתם מרגישים שאתם קוראים את השורות הללו.

בכל יום אני פוגשת בקליניקה נשים כמו שני, מצליחות, קרייריסטיות, נראית סבבה אבל הערך העצמי שלהן בכל הקשור למי ירצה אותן נמוך. כשהערך העצמי לא מוחזק, יש קושי לומר אמת, בעיקר אם היא משקפת שוני ממה שאני מייצג/ת, תבינו זה שיקוף פנימי שיכול להרעיד. לכן חיזוק הערך העצמי חשוב כל כך אני מאמינה שכשהוא יתחזק היא תצליח לומר באמת את מ שהיא מרגישה בלי לפחד להישאר לבד.

קרין –

גם אצל קרין הערך העצמי הנתפס נמוך. כלפי חוץ מצליחה בהכל אבל כלפי פנים, אין סיכוי לשתף במשהו שיראה סדקים. רק שהיא שונה משני. קרין יותר תחרותית. היא לא תיתן לאחרים לראות שהיא "הפסידה". היא חייבת להראות שהיא החזקה, היא זו שלא מתאהבת. גם כאן אני מניחה שכלים שיעזרו לה לחזק את הערך שלה יעשו מהפך, ויכול להיות שהמראה הזו, לראות את הסדקים על גבי המסך, קשה ככל שיהיה מתחיל לחלחל וליצר כיוון ליצירת ערך עצמי מוחזק, עם שורשים יציבים יותר.

מעיין –

כתבתי בפעמים קודמות על הערך העצמי של מעיין. אז איך זה שהיא כן היתה אותנטית? אני חושבת שברגע שמעיין שמה על השולחן בתחילת המפגש מול עומרי "אני נשארת כדי ללמוד ולא בשביל הקשר" היה לה יותר קל לדבר על הקשיים שלה מול הבנות.

עינת –

חוץ מזה שהיא הצחיקה אותי בסריקת הרנטגן המאלפת שעשתה לכולם, היא באמת מבינה לא מעט. אין לה מה להסתיר, הכל בסדר אצלם כך שזה יותר קל לשתף.

ניצן –

כתבתי שאני מאוהבת באישה הזו, ולא בגלל שהיא עו"ס אלא היא באמת מהממת. גם דברים מתקדמים לאט ויש קרבה, יותר קל ובטוח לדבר על הקושי לצד ההתקדמות.

הדס –

אני לא חושבת שהיתה ציפייה למשהו אחר. היא שמרה על הריחוק הקבוע שמשדר איפה היא ואיפה שי. כמו שהיה בפרקים האחרים.

באשר לגברים שיח הגברים היה שיתוף של הזדהות, סה"כ יצאו סבבה.

ונקודה אחרונה על ההתערבות של יעל ודני, בכמה קבוצות של מטפלים ראיתי שיח לכאן ולשם, האם מותר למטפל להתערב כך, "לרסק את נפשם מול המצלמה". תרגיל השאלות בלי מתן תשובות לדעתי תרגיל חשוב שמאפשר להם להתבונן בעצמם, במה קורה להם באמת. אני בטוחה שהתרגיל הזה הזיז לא מעט ואת זה נראה בפרקים הבאים.

מה דעתכם/ן?