אני מסתכלת על הזוגות האלה וחושבת כמה מתסכל זה שיש רצון בתקשורת וזה נתקע. כמה מתסכל שהקרבה/ריחוק נוצרים כשלא נוכחים במרחב.

לפעמים מספיקה מילה אחת שמפעילה בתוכנו פצצת רגש פנימית שאינה קשורה לאדם שמולנו
ויכולה להפוך את הסיטואציה כולה. בדיוק כמו שקרה אצל דובי ואריק והתוצאה של זה היא
התרחקות גדולה.

אצל דנית ואמיר , הפער מאוד גלוי על המסך.
היא מאוד מתמסרת, מתרפקת, בעניים שלה הכל ורוד.
והוא לא נמשך אליה.

אני לא מאשימה אותה שהיא לא רואה. אמיר משחק במשחק "טוב לי" כדי לא לפגוע.
מייצר קרבה פיסית, שמצד אחד מקרבת אליו את דנית, כרגע באופן זמני.
אך מרחיקה אותו יותר ברמה הרגשית.
אם רק היה מצליח להביא את עצמו ואת מה שהוא מרגיש למרחב בניהם,
אני מניחה שמשהו שם אצלו היה נפתח. בדיוק כמו שראינו שקרה עם הדר ודניס.
שאנחנו מביאים את עצמנו באמת, זה מסוכן, אבל הסכנה הזו היא זו שמייצרת את הקרבה.

בקשר של הגר וניר גם המעצורים של הגר נראים מאוד בולטים על המסך,
אך גם ניר מייצר מעצור מאוד גדול.
הוא לא משתף את הגר במה שהוא מרגיש. נכנס לתפקיד המרצה,
משדר עסקים כרגיל גם שבפועל יש ריחוק גדול מאוד.
אבל שהוא עושה צעד רגשי, לוח השעם עם התמונות הזוגיות,
משהו אצל הגר מתרכך נפתח. זו עבודה.
קשר נוצר, נרקם שעושים צעדים רגשיים, שבאים למרחב.

והזוג החדש מאור ומור.
מור כריזמטית, נוכחת בשליטה מלאה, עם תמונה מדויקת
איך הכל צריך להיות בחיים שלה. היא יודעת שאין לה זוגיות בגללה.
היא אומרת: "אין לי זוגיות בגללי, אני לא יודעת איך עושים את זה אחרת".

מור רואה את עצמה כקשה, שלא ניתן להכיר לה, לא ניתן לעמוד בסטנדרטים שלה
ואני שמחה עבורה שנכנסה לתהליך שיאפשר לה לצאת מהפנטזיה ללמוד לייצר דרך חדשה
שתהיה מדויקת עבורה.
היא מקבלת את מאור שקט, מעיד על עצמו כביישן.
מצד אחד שומר על קוליות בכל הקשור לדרישות שהציבה לו מור, כרגע לא נבהל.
אני מקווה שהתהליך יאפשר לו להיפתח, להביא את עצמו ולא ימשיך בעמדת הקול
הלא מתרגש כדי שתיווצר קירבה אמיתית בניהם.

אפשר לסכם שכולנו רוצים להיות אהובים ונאהבים,
כדי שזה יקרה צריך הרבה אומץ להרפות לוותר על הסיפורים לתת סיכוי למשהו חדש לקרות לנו.
זה לא קל לוותר על הפנטזיה שחלמנו עליה כילדים.
רק חשוב שנזכור זוגיות טובה אינה עוסקת בסיפורי פנטזיות אלא על יצירת דרך,
בה צועדים שניים שרואים אחד את השנייה, מבינים שמתוך השונות בניהם הם יכולים לגדול
כל עוד יביאו את עצמם למרחב.

מה דעתכם?
איפה פוגש אתכם/ן עניין קרבה/מרחק בתחילת קשר?