שלום וברכות לקיומך המשמח בעולם! ככל שנקודת המבט שאציג לפניך קרה ומחושבת, כדאי לפעמים להתבונן דרכה: הגעת לכאן לזמן מוגבל ואין לך אפילו מושג מהי מידת מוגבלותו של זמן זה.! לכן, כל רגע שבו החיים שלך מוחזקים ב"הולד", הוא רגע שראוי לבחון ולנקות ממנו את האנרגיה המעכבת. ********************************************** שלשת השבועות האחרונים, התאפיינו במצב, שרבים חווים אותו לא רק בעיתות מלחמה (או נסיגה של מרקיורי J) – אלא על בסיס קבוע. מצב ה"הולד". מצב בו מסיבה כזו או אחרת, אנחנו מחכים לראות, מה יהיו ההתרחשויות.... יושבים "על הגדר" , נמנעים! מקוים! מתפללים! וממשיכים לחכות. למה לחכות? לחכות לבאות, לשינויים, להתרחשות ניסים...מחכים למשיח! אבל, "משיח לא בא. משיח גם לא מצלצל" ! כולנו מכירים את מצב ה"הולד הלאומי" המכונה "אחרי החגים" והוא כביכול מספק לגיטימציה מאוד נוחה להשהיה. גם אם אין לך דבר וחצי דבר עם "ההכנות לחג", תפסת טרמפ על הניגון העממי. "אחרי החגים". טוב, אז כאלו יש לנו שני מועדים מרכזיים, ניחא. רק שבמקרים רבים, מצב ההשהיה הזה, נהפך להרגל מתמשך ונהיה מוכל על כל מצב חיצוני המאפשר "להתלבש עליו" כמצב מעכב פעולה: "אחרי המלחמה" "בשבוע הבא" "אחרי הגשם", " כשאקבל תשובה מ: הבוס, העבודה, האישה,הבעל, ההורים, הילדים, החברים, הבנק". "כשיבוא האביב" "בשנה הבאה", "כשהילדים יגדלו", (או יותר טוב יתחתנו). או במצבים הפרטיים יותר כשיגמר לי ה: המחזור, הכאב ראש, הלחץ, הקפה, ה...... החיים??? אני מזמינה אותך להתבונן קצת למעמקי החוויה של ההשהיה האישית שלך, ולקבל הארה ביחס אליה: מצב ה"הולד", מפתיע ככל שזה יהיה, הוא מצב רגשי שבבסיסו פחד! איזה פחד? פחד משינויים! (לכן, "טיפול בדחיינות" , שמתמקד בפעולות חיצוניות, לא יעזור כאן, כי אף ש"ההולד" נראה כמו דחיינות, הוא נובע מבפנים.) אז מהו הפחד המדויק שמייצר את מצבי ה"הולד" בחייך? בשביל לזהות אותו, שזה לכשעצמו כבר חלק חשוב בריפוי ושינוי המצב, נשאל את עצמנו שאלה: ממה אני נמנעת (נמנע?) באיזה נקודה בדרך קפאת? מה רצית לשמר? ממה תרצה להישמר? ומה יתגלה? יתגלה שההימנעות , הקיפאון, החזקת מצב, (בהרבה פעמים אומלל)נובעת מ: פחד מהתמודדות במצבי חוסר ודאות! מתוצאה לא רצויה. מלקחת אחריות! מלעשות טעות. למה? כי אלו מכריחים אותך לגדול (ואנחנו בכלל רוצים להיות פיטר פן ולחיות בארץ "לעולם לא"….). מצב ה"הולד" הוא מצב בו נמצאים רוב בני האדם כאשר: אינם יודעים או מבינים מה עליהם לעשות או אייך עליהם להתנהג בסיטואציה מסוימת - הוא מצב המופיע כש: ברור לנו מה אנחנו רוצים, אבל לא ברור איך להשיג זאת. ברור לנו שהגענו להחלטה אבל אנחנו "לא מצליחים" לבצע אותה. ברור לנו מה צריך לעשות, אבל לא ברור אייך לעשות זאת. ולמרות שההחלטה, הרצון ודרך העשייה ברורים- בגלל שאיננו יודעים את ה "אייך", והפרט הזה נסתר מעינינו, מחלחל בנו פחד – ואנחנו נוטים "לטאטא אותו מתחת לשטיח" ולברוח מיד לשלב הקודם: "עוד לא החלטנו", "לא יודעים" מה רוצים ו"לא יודעים" מה לעשות. כל אלו כמובן, הם מנפלאותיו של האגו שלנו, המסיח מאיתנו את רצונות נשמתנו. מה ה"רווח" שנרוויח כאן, מה"הולד" שגזרנו על עצמנו? זה מאפשר לברוח! וממה לברוח?? מהתמודדות עם הנעלמים – מה שאנחנו עוד לא יודעים: מה יצא מזה? האם נצליח? וכו… וככה , אנחנו מעדיפים לחכות. לחכות למה? ש"ישתנו התנאים" "שיתרחש נס" ש"נזכה בלוטו" וכו.. ובזמן שאנחנו מחכים, אנחנו מעבירים לעצמנו ולסביבה מסרים סותרים! **************************************************** כשזיהית שאתה ב"הולד" : נמנע מדבר מה, תעשה לעצמך בדיקה דרך שאלות: מה מפחיד? מה לא ידוע? מה ,אם היה ידוע, היה משנה את המצב מעצירה לתנועה? האם החוויה היא של המתנה? או של היתקעות? אייך תדע? תבדוק": מה קורה לך בזמן ההמתנה? האם נהיית יותר חיוני ושמח, או שנהית עצוב ומדולל? האם הפחד גובר? או שוכח? כאן נוכל למצוא את התשובה ולבדוק בנינו לבין עצמנו באומץ : האם בחרנו את שביל הבריחה? ניקח לדוגמא טלפון קווי ללא רמקול – כשאנחנו בשיחה ומישהו שם אותנו על הולד: זה תופס יד, קו, הקשבה – ובאותו הזמן אין לנו אפשרות לעשות כמעט כלום. כשהטלפון עם רמקול – ניתן לחכות ב"הולד" ובזמן הזה גם לעשות עוד דברים, אבל בקרבת הטלפון. תשומת הלב מחולקת להקשיב מתי ה"הולד" משתחרר והשיחה חוזרת אלינו. בשני המצבים, אפשרנו לגורם מבחוץ "להחזיק אותנו על הקו", ובזמן שאנחנו ממתינים. נכנסנו למצב פאסיבי שגזל מאיתנו אנרגיה. (בעוד השהיית המצב בכלל נועדה על מנת לשמר אנרגיה.) לסיכום: מודעות למצבים בהם אנו נמצאים בחיים, מעניקה לנו אנרגיה לתיקון ושינוי נוריאל בהיר – לנצח את המבוך הדרך הנכונה לך והאומץ ללכת בה! www.nlb.co.il