בראשית ברא אלוהים את השמים, (יש מים), ואת הארץ. והארץ! הייתה תוהו ובוהו. רק הארץ!

השמים נשארו כפי שהם!-מים.

וחושך על פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים, המים של השמים ואלו שבתהום.

ויאמר אלוהים: יהי אור ויהי אור. וירא אלוהים את האור כי טוב.

הבריאה הראשונה של אלוהים, הייתה בריאת האנרגיה, האור!

ניתן לראות שהחשך בעצם היה קיים על פני הארץ, כשהוא קשור אל התוהו,

והאור הנברא קשור אל הטוב.

אז הבדיל אלוהים בין האור ובין החושך- אבל יצר מהם שלמות אחת! ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד.

ניתן להבין בברור רב שבתוך כל שלמות נמצא גם את הניגוד, אחרת, איננה באמת שלמה.

חשוב מאוד להבין זאת מהמקומות בהם יש לנו נטייה לביקורת ויצירת דעות חלוקות על מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא, מה כלול ומה נפרד- כאשר בעצם, כל אלו ביחד, יוצרים את השלם.

ובכן, חלק מהציווי שלנו בימים אלו הוא להרחיב ולאפשר את תודעת השלם המלאה. לראות בכל מסה, את הפרטים ממנה היא נבנית מהמאקרו למיקרו, ובחזרה.

היום אנחנו מתמקדים בפרטים, שהם אנחנו,  בנו. בתודעה האישית של כל אחד מאיתנו,

הבונה את מסת התודעה הקולקטיבית המתהווה ומהווה את העולם הנוצר! "הקורס בניסים" קורא לתודעה זו "שכלים מחוברים", וגם המדע כבר מוכיח את ההשפעות הפרטיות של כל אחד מאיתנו, על עצם קיומו של השלם.

האור, נברא ביום הראשון. האנרגיה ליצירה.

מהאנרגיה הזאת יצר אלוהים ביום הרביעי את הזמן!

"ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים"......בהמשך מתואר כיצד אלוהים עשה את השמש, הירח והכוכבים, וככתוב במילים אלו:

"לממשלת היום.....לממשלת הלילה....ולמשול ביום ובלילה..." להדגיש לפניכם ולכל מי ששואל את עצמו על הלגיטימיות של האסטרולוגיה ביהדות:

בבריאה האלוהית עצמה, מנוסחת מערכת היחסים בין אלוהים למאורות כשהוא מעניק להם את העוצמה דרך המילה למשול, המכילה גם את המילה משל! (כידוע, האסטרולוגיה ממשילה דרך המאורות והכוכבים, את האנרגיה המושפעת מהם על הנעשה בעולם.)

הזמן נוצר מהאור ומהכלי המכיל אותו, המאורות. אותות מועדים ושנים הם הכלים המכילים את הזמן.

שנה חדשה כבר כאן, לפי האור והזמן!

המילה שנה, היא דבר מה החוזר על עצמו. האור של הזמן.

ויחד עם זאת יש בשנה את ה שינוי!  האור המשתנה בתוך הזמן.

ניתן לראות כיצד כשאנחנו משננים, שוב ושוב, בעצם חוזרים על דבר, זה מחולל  שינוי.

יש כאן צורך לבחירה מאוד מדויקת, דרך השאלה: עד כמה אנחנו משננים, מתוך כוונה,  את האנרגיה של האור?

ביום השישי אלוהים יצר את האדם. זכר ונקבה יצר אותם, - בצלם עצמו!

בראשית בריאתו, קרא אלוהים ויהי אור! הצלם, הצילום, הוא כלי לאור ומתהווה ממנו-

מתוך הכוונה הזאת, הבריאה מצווה אותנו לשנן את האור , בכל מימדי הזמן!

כיצירי האל, בצלמו ובדמותו, אני מאחלת לכולנו:

לחיות באור, להכיל את החושך, להרחיב את תודעת השלם, לברוא את זמן הקיום ולשננו,

ליצירת העולם, שיחזיר את הווייתנו לגן העדן, בו נוצרה.

ומהי הוויה זו?  הכל! כל האור והשפע. המים, הפירות, הזהב והאבנים הטובות!

וממה נתבקשנו להימנע? מאכילת עץ הדעת טוב ורע, ז"א מהמקום של הביקורת והשיפוט

מהמקום המתערב בדברים לא לו, כי זהו שורש הסילוק שלנו מגן עדן, ועכשיו אנחנו כאן לתקנו!

ביום הראשון של הבריאה יצר אלוהים את האור ובחיבורו עם החושך, נוצר האחד,

השלם.

באהבה גדולה לכולם!