מגיל צעיר אני זוכרת את עצמי קוראת שניים-שלושה ספרים ביום, הולכת לספריה העירונית פעמיים ביום, בקיצור מה שנקרא תולעת ספרים.

נולדתי גם לאמא כזאת כך שתארו לעצמכם איזה שקט היה בבית כששתינו עוסקות בתחביב שלנו: קריאה.

מתוך הקריאה בניתי בדימיוני עולמות שונים. וכך לאט גיליתי כי קל לי לכתוב.עולם הדמיון לא היה רחוק ממני. התיאורים העשירים בסיפורים כבר היו בתוכי.

וכך מצאתי את עצמי מסיימת מחברת שירים שלמה! וכותבת סיפורים חינוכיים לילדים בתקופת חופשת הלידה. כתביי לא הוצאו לאור בגלל שנודע לי שההוצאה לאור שקיבלה את כתביי, הוגדרה כשרלטנים וניסו לסחוט ממני סכום כסף גדול.

 התחביב התפתח והתחלתי לכתוב לבני משפחה וחברים ברכות בחרוזים הבנויות מאותיות השם הפרטי שלהם. עד היום אני נהנית להגיע לבתי קרובים וחברים ולראות את מעשיי ידיי תלויים למזכרת על הקיר.

לאחר שנים של כתיבה החלטתי למסד את העניין ולקרוא לילד בשם: יותר מסתם מילים.

כשרוצים לברך מישהו מכל הלב, צריכים מילים עם עומק ומשמעות, מילים שהם יותר מסתם...מילים.

אני פוגשת בזה בכל מיני אירועים : לידה, ברית, בר/ת מצווה , גיוס, נישואין , יום הולדת ועוד. אני "נכנסת לנעליים" של המשפחה,כותבת כאילו האירוע הוא שלי ובעל השמחה הוא אדם קרוב אלי, ויוצרת מזכרת נצח מרגשת מהמאורע.

היום כבר קשה לי להפסיק לכתוב. האצבעות פשוט רצות על המקלדת. וזה פשוט תענוג!

אתם מוזמנים לספר לי את הרומן שלכם עם המילים והאותיות...  ואשמח לקבל תגובות והפניות!