לא בוכים על חלב שהחמיץ
"לא בוכים על חלב שהחמיץ", כך אומר הפתגם. אז זהו, שבוכים ועוד איך. השאלה היא לא אם בוכים אלא, מה עושים אחרי שבוכים.
"כשאת תעשי מה שאת צריכה לעשות, מה שהוא הייעוד שלך, תראי איך הכל מסתדר וכל חלק נכנס למקומו והתצרף נהיה שלם". כך אמר לי ,לפני שלוש שנים, המטפל שהלכתי אליו כדי להיפטר מכל הפחדים והעכבות שלפי דעתי חסמו לי את הדרך אל השפע. זה היה כבר אחרי שדמיינתי מציאות חיובית שיש בה שפע מכל הדברים הטובים שאני רוצה בהם, עשיתי מדיטציות ממגנטות שפע במשך 21 יום כמו ששמעתי בקלטת, נזהרתי בניסוח דברי שיהיו בתודעת שפע ולא בתודעת חוסר ועוד ועוד.
אני החמצתי את הסיפורים של הורי, את הסיפורים על משפחותיהם, על עלייתם, על היותם חלוצים. פה ושם נקלט משהו ונשאר בזכרון אבל את העיקר פספסתי. פספסתי כי לא יכולתי ,כילדה ,להכיל את מה שאני פירשתי כעצב עמוק שלהם וגעגועים עזים לבני משפחתם שנספו. ההחמצה הזאת צורבת מאד .
לפני שנה פתחתי את מרכז א.ה.ב.ה. {אושר, בריאות, התלהבות, העצמה} והתחלתי לעזור לאנשים להעלות את סיפור חייהם על הכתב.אני שומעת את האנשים, אני רואה אותם מתחילים להיפתח, מגלים כל מיני פרטים שהיו בלתי ידועים לבני משפחותיהם עד עכשיו, מספרים סיפורים שחלקם נשמעים כמו סיפורי אגדה הזויים אבל הם אמיתיים לחלוטין. אני עדה לתהליכים של קירוב לבבות בינדורי ומשפחתי מורחב ואני מבינה פתאום שזה , זה הייעוד. כל מה שהייתי ועשיתי ולמדתי עד עכשיו, הכל היה בשביל להביא אותי לעשייה הזאת.
אני מבינה שההחמצה שלי גם היא זו שהביאה אותי לתיעוד סיפורי החיים ואיכשהו היא נעשית פחות צורבת.
דברי המטפל התקיימו במלואם. אני קמה כל בקר בשמחה עושה את עבודתי בשמחה ובהכרת תודה והכל נעשה בהיר , ברור וגם קל יותר.
שמי דבוריק הר-פז. בעברי הלא רחוק הייתי במשך 37 שנים מורה להסטוריה ותנ"ך, בבי"ס תיכון. במשך השנים למדתי הנחיית קבוצות בנושאים של הורות, זוגיות ותקשורת מקרבת, לפי התורה האדלריאנית. כמו כן אני בוגרת ב