סיפור לשבת:נסיכה מיצרית בפוסט טראומה של כלבה שחולצה מאזור מלחמה.
בשבועות האחרונים אני מלווה את אחד המקרים המרגשים והמורכבים שפגשתי ב־35 שנות עבודתי כווטרינרית.
מדובר בכלבה שחולצה מאזור לחימה על ידי מי שרווחת החיות קרובה לליבו. היא נמצאה כשהיא בהריון מתקדם, ומיד לאחר חילוצה עברה עיקור. לאחר תקופה קצרה אומצה לבית חם ותומך. כבר בהתחלה הופיעו סימנים התנהגותיים קשים שהתאימו לתגובה טראומטית ממושכת.
היא פיתחה פחד ממקומות שהיו אמורים להיות ״בטוחים שלה״, ממתגי חשמל, רעשים וצלילים יומיומיים בבית.
הפעלת מתג הייתה גורמת לה לברוח לחדר אחר בבית , ובטיולים היא לעיתים קרובות קופאת לחלוטין, מראה סימני לחץ או פחד כמו, ליקוק שפתיים שוב ושוב, ולעיתים אף בורח לה השתן . היא נמנעה מלהיכנס למקומות צרים וחדשים, הסתגרה בחדרים, איבדה את שמחת החיים וכמעט הפסיקה לאכול ולשחק.
לאורך למידת המקרה בחנתי לעומק את התמונה הרגשית בראי ההומאופתיה ואת כלל הסימפטומים, תוך התלבטות בין מספר רמדיס. בסופו של דבר בחרתי ברמדי שזהה מאוד בתכונותיו לאלו שהנסיכה מציגה…, בהמשך שילבתי תוכנית שיקום סביבתית ותמיכה בארומתרפיה באמצעות שמנים אתרים מדוללים, במטרה ליצור עבורה תחושת ביטחון ויציבות.
כבר לאחר המנה הראשונה נראו ניצנים של שינוי: חזרה למשחק קצר, התיאבון חזר, והיא יצרה קשר עם כלבים והייתה לה פתיחות מסוימת למגע.
כששילבתי את השמנים האתרים השיפור המשיך אך לא במהירות שציפיתי.
יום לאחר המנה השניה הגיעו שינויים נוספים:
היא חזרה מיוזמתה למקום שהפסיק להיות ״בטוח״ לאחר תקופה ארוכה של הימנעות.
הלכה לרבוץ שוב ליד בני המשפחה.
חזרה לבקש ליטופים וחיבוקים.
חזרה להרגל ישן ואהוב – לקחת את החטיף האהוב שלה, לעלות לספה ולאכול שם.
ונראה שהיא מחפשת שוב קרבה וביטחון במשפחה.
הדרך עדיין לא הסתיימה. היא עדיין רגישה לטריגרים מסוימים, ועדיין נדרש תהליך שיקום עדין ומדורג.
אני ממשיכה לתעד את המקרה באופן מסודר, מתוך תקווה שהוא יתרום להבנה טובה יותר של כלבים שחוו טראומה באזורי מלחמה ויעזור גם למטפלים ולבעלי כלבים אחרים שעלולים להזדהות עם הסיפור של הנסיכה.
בימים הקרובים אשתף בהמשך התהליך, בשיקולים שהובילו לבחירת הטיפול ובתובנות שעולות מהמקרה המיוחד הזה. אם את/ ה מכירים חיות מחמד שמתנהגים בצורה כזאת אשמח להפניות