הנדון: תשלום לעובד שפוטר ללא הודעה מוקדמת בעד תקופה שנקבעה בחוק 

החל בינואר 2009, יש להקפיד ולדווח על כל תשלום, המשולם לעובד בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, כשכר עבודה, גם אם העובד לא עבד בתקופה זו. המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעבור תשלום זה (בהתאם להלכה שנפסקה בבית הדין הארצי עבל 123/07 המוסד לביטוח לאומי נ' זפרני וקרויטרו מחודש מרס 2008).

עד כה, כאשר נותקו יחסי עובד-מעביד, נהג המוסד לביטוח לאומי לראות בפיצוי, ששולם לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, כפיצוי הוני, ולא כשכר עבודה. לפיכך לא חלה על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח בגין הפיצוי.

בחודש מרס 2008 נקבעה ההלכה בבית הדין הארצי לעבודה שלפיה, כל תשלום בגין אי-מתן הודעה מוקדמת הקבוע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, התשס"א-2001, ייחשב כתקופת עבודה לכל דבר ועניין ותחול חובת תשלום דמי ביטוח בגין תשלום זה.

המוסד לביטוח לאומי אפשר תקופת הסתגלות לביצוע ההוראות החדשות, והחל ממשכורת חודש ינואר 2009 המוסד יקפיד על ביצוע ההוראות החדשות.

דיווח בטופס 102:

יש לדווח על תשלום בשל אי-מתן הודעה מוקדמת בטופס 102. את התשלום יש ליחס לחודש שבעדו שולם, גם אם בפועל הוא שולם במועד מוקדם או מאוחר יותר. התקופה שבה העובד היה זכאי לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת תוכר כתקופת עבודה, גם אם העובד לא עבד בתקופה זו.

פיצוי בשל אי-מתן הודעה מוקדמת שניתן לעובד לתקופה העולה על התקופה הקבועה בחוק, כגון תשלומים לפי הסכם קיבוצי, הסכם עבודה אישי וכדומה נחשבים כפיצויי פיטורין, ויהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח, כבעבר.

לדוגמה:

עובד שפוטר לאלתר בתאריך 15.1.2009, לאחר 20 שנות עבודה, ומעסיקו שילם לו תשלום בשל אי-מתן הודעה מוקדמת, בעבור התקופה 16.1.2009 - 15.2.2009, חייב המעסיק בניכוי דמי ביטוח מהתשלום.

דיווח בטופס 102:

בעבור חודש ינואר, ידווח על שכר העבודה (עד 15/1), ועל התשלום היחסי ששולם בשל אי-מתן הודעה מוקדמת בעבור חודש ינואר.

בעבור חודש פברואר, ידווח על התשלום היחסי ששולם בשל אי-מתן הודעה מוקדמת בעבור חודש פברואר, ותקופה זו תיחשב לעובד כתקופת אכשרה, למרות שלא עבד בה בפועל.