אדריכלית פנים מחפשת משמעות

תמיד עסקתי במלאכות יד רבות: סרגתי, תפרתי, עשיתי שרשראות מגרעיני אבטיח, בובות מקרטון ובגדים מנייר להלבשתן.

היה טבעי עבורי לבחור בתחום יצירתי כמקצוע לחיים.

אך רצה הגורל שבצבא הייתי סייעת לרופא שיניים, וכמה שנים סטיתי מהמסלול  וחשבתי ששם יעודי.

כשפקחתי שוב את עיניי, נרשמתי ללימודי אדריכלות פנים במכללת ויצו חיפה (לתואר הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים). בחרתי במכללה זו בגלל אופייה ה"באוהאוזי", עם  גישה הוליסטית של הקניית ידע בכול תחומי העיצוב, כבסיס רחב לפני התמקצעות ספציפית.

כך זכיתי להתנסות בשיעורי פיסול, נגרות, רישום, צילום ועוד.

בהמשך עסקתי באדריכלות ועיצוב פנים.

12 שנים עבדתי כשכירה במשרדי אדריכלות, בהם  רכשתי מיומנויות בתחומים מגוונים: תכנון אורבאני, שיקום שכונות,  תכנון בניינים ובתים פרטיים, שיפוץ בניה קיימת, תכנון משרדים ומפעלים.

עם הולדת ביתי הקטנה (כיום בת כמעט 13), פתחתי משרד עצמאי.

אמנם ידעתי שבחירתי לעסוק בתחום זה הייתה נכונה, אך לאחר 20 שנות עבודה הגעתי לצומת דרכים, ושאלות התחילו להתעורר.

ההרגשה הייתה שחסר לי עומק ומשמעות בעבודתי. יצרתי חללים נכונים, סלונים שהצטלמו נפלא, נישות יפיפיות, וקליינטים מרוצים, אך הרגשתי שכול אלה כבר לא מספיקים עבורי,  ועלי לחפש  איך אוכל  לתרום  ללקוחותיי תרומה בעלת ערך רב יותר.

מאוד עניין אותי תחום הרפואה האלטרנטיבית, ובבדיקותיי נתקלתי בפעם השנייה בחיי בתורת הפנג שוואי (כמה שנים לפני כן עשיתי קורס קצר של הנושא, במסגרת הכשרה בסיסית של מעצבי פנים).

ממפגש מחודש זה הבנתי מייד שהגעתי לתשובה: פנג שוואי מרפא את הבית, ואין שום סיבה לעזוב את מקצועי כאדריכלית פנים , שתמיד אהבתי, אלא לחבר בין 2 עולמות האלה  וליהנות ממוצר משודרג: אנרגיות מאוזנות בתוך מסגרת  פונקציונאלית ואסטטית.

תורת הפנג שוואי הפגישה אותי עם העולם המופלא של הטבע.

הבנתי שאם נתייחס למשאביו ולחוקיו נכון, יש באפשרותנו להפיק תועלת ממנו.

בית או משרד מאכלס בתוכו אנרגיות של מקום הימצאותו, כווני השמים, והצורה והחומרים שממנו הוא בנוי. תפקידי הוא לתאם בינם לבין הצרכים והאנרגיות הבסיסיות של דיירי הבית  על מנת  לעצב עבורם בית מאוזן אנרגטית, בית שתומך בהם  בכול תחומי החיים.

אכן מצאתי משמעות , ואני חווה אותה שוב ושוב עם תחילת כול פרויקט חדש.

  רחל בנאסייג, אדריכלית פנים ויועצת פנג שוואי. 

התברר לי שבעבר לא סתם "פזלתי" לתחום הרפואה. כבר אז היה קיים בי הצורך לעסוק בריפוי, אך נטייה זו גרמה לבלבול כי במקביל תמיד היה בי חיפוש אחרי יצירה ואסטטיקה.