נוצות,רבותי נוצות!

במסגרת מסעותיי בעולם,הפעם הנחתי את האצבע על המפה,ונחתתי בבוקרשט.

זאת הייתה גם הזדמנות לחקור את "החצי השני" שלי..-הורי אימי נולדו ברומניה.

מזוודה  קטנה,מצלמה, משקפי שמש טובות,והרבה מצב רוח טוב  לקבב רומני-זה מה שהוביל אותי יותר לנסות את  העיר(.הרי מלבד אופנה התחום השני החזק, הוא תחום הקולינריה).

ביום הראשון כבר נחתתי במסעדה מאוד מפורסמת שנקראת "קארוקובר", בעלת מוניטין של 130 שנה.

2 קומות של  עיצוב שמרני כבד ,רצפה, תקרה וחיפוי קירות בעץ ,שולחנות עגולים עם תפריט ברומנית (שנראה כמו גליון עיתון ממלחמת העולם ה-2 באירופה).השירות היה קלוקל משהו, ומאוד לא אדיב,אך המרק שעועית עם הירקות המעולה, בתיבול רומני ובליווי של לחם פועלים שחור ,השכיח ממני את  האנטיפטיות של המלצרים..

במהלך נסיעותיי אני בודק וחוקר את "מצב האופנה" באותה העיר.אם ישנם פרטי לבוש או אקססוריז מעניינים ,אני מיד שולף את הארנק ורוכש עבור הלקוחות שלי.

.האופנה ברובה מאוד בסיסית "ולהפתעתי" הרבה פגשתי את המותגים הנבחרים שלנו כמו CASTRO,TNT,FOX(.ולרגע חשבתי שלא עליתי על טיסה).

היו מספר חנויות שהפתיעו מעט יותר, אך  המחירים גם היו בהתאם.במחלקת האקססוריז מצאתי את עצמי  משוטט לא מעט ,מה שהוביל אותי גם למציאת פריטים מעניינים שרכשתי.היחס של המוכרים/ות (ובכלל של האוכלוסייה) הוא די אדיש וחבל.מאוד לא שירותיים ,או אדיבים ,טוענים שאתה צריך לדעת את השפה שלהם "כי אתה מבקר במדינה שלנו" ולא אנחנו צריכים לדעת אנגלית...(מוזר קצת לא?)

הם כנראה עדיין לא הבינו ששירות ויחס אדיב לתייר, רק יכול לקדם את כלכלתם ..(יקח עוד כמה עשורים כנראה עד שיחול מהפך כנראה ,ואם בכלל).

בערב האחרון (אחרי שחרשתי את העיר וכבר לא נותר יותר מדי), החלטתי לרדת לקאזינו במלון(ולשחרר את  המטבעות "ליי" שנשארו בכיסי לטובת רווחת העם...)

בכניסה ישבו 2 בנות חינניות ,שתפקידם היה לצלם את דרכוני המהמרים  ולצלם את הנכנסים( מעין כרטיס חבר),האבטחה מסביב הייתה כאילו  ראש המאפייה הרומנית נמצא באזור)מה שנתן תחושת ביטחון להמר..:)

אחת הבנות  ענדה עגילי נוצת טווס שמיד צדו את עיני(ואני, הרי כסורק מהלך,קולט מיד דברים אטרקטיבים ) ,וברומנית עילגת שאלתי אותה מהיכן הם..

היא ענתה לי (באנגלית רהוטה), שהם ממרכז העיר ומוכרים אותם חבורת אינדיאנים שמנגנת על כלי נשיפה, מוזיקה אתנית ובין היתר, מוכרים גם אותם.

כבר למחרת בבוקר עליתי  בחיפזון על נעלי הספורט שהביאו אותי במהרה עד מרכז העיר, בניסיון לתור אחר אותה להקה אבודה..

חיפשתי אותם קרוב לשעה וחצי,ולבסוף  חזרתי למלון בידיים ריקות מעגילי נוצת טווס, אבל בידיעה שמצאתי את הפריט  שמצא חין בעיני מכל העיר..

הטיסה חזרה לארץ הייתה רק בערב,ועד אז עלעלתי בכל מגזיני האופנה הרומניים שרכשתי שם(מצורפות כל מיני מתנות קטנות לשקית העתון ).הרבה סטייל לא מצאתי שם אך נסיון למקוריות והשתדלות במידה מסויימת , כן.

כשעליתי על המטוס ורגע לפני ההמראה, הדיילת חילקה  עתונים ישראליים (ובדרכי הקבועה בחרתי בידיעות אחרונות)..בדף האמצעי של גליון 24 שעות שעות הייתה כתבה על הטרנדים הלוהטים לאביב קיץ.2009 . ומה הופיע במדור אופנה הישראלי?

אותם עגילי נוצת טווס, בדיוק כמו של הבחורה מהקאזינו!

חיוך  קטן על על שפתיי,ומתוך מחשבה שלא צריך לטוס מעבר לחופי הים התיכון כדי לחפש משהו מיוחד..אפשר למצוא הכל בארץ!

תתחילו ללקט על הדרך  נוצות טווס שנשרו...

בברכה,

שחר רבן

סטייליסט ומלביש פרטי

www.styleyourlife.co.il

[email protected]