ולא, זו לא תחילה של בדיחה אלא סיפור מהחיים, שכמעט והסתיים בגירושין. אבל רק כמעט 😊

הם נכנסו למשרד, זוג נאה בגילאי החמישים, התיישבו ולשאלתי הבעל הוא זה שבחר לענות ואמר: "תראי... אני חולה על התחת של אשתי (ציטוט מדויק) אבל בשנה האחרונה לא בא לי לחזור הביתה. אני מעדיף להשאר בעבודה עד השעות המאוחרות של הערב וזה יוצר חיכוכים. אני לא רוצה להתגרש אבל אני מרגיש שזה בדרך. אז באנו".

אני מביטה בכתבי היד של שניהם, מרימה את הראש ושואלת אותה: מה השתנה בבית לפני שנה?

הם חושבים לרגע והיא עונה – שום דבר מיוחד. קצת נסיעות, באמת שום דבר מיוחד..

"לא. אני מדייקת את השאלה: מה השתנה בבית לפני שנה?"

אהה... והיא מתעוררת לחיים ובחיוך ענק מתלהבת ומספרת שעשו שיפוץ מאסיבי ועיצבו מחדש את הבית!

בינגו!

אני מחייכת ופונה אליו: ואתה, אתה אמרת לה – יד חופשית.. עשי מה שנראה לך לנכון והיא עשתה. נכון?

הוא חייך חיוך נבוך ואמר: בהחלט! סגרנו תקציב והיא ומעצבת הפנים עשו עבודה יוצאת מגדר הרגיל!

יכול להיות, אני עונה, אבל אתה לא רוצה לבוא הביתה.

וזה לא קשור אליה. זה קשור לעובדה שאתה מינימליסט וזקוק למשטחים חלקים וריקים, לקווים ישרים וברורים והבית נראה עכשיו מלא, חם, כריות, שמיכות, שטיחים. הכל עוטף וצבעוני וזה פשוט יותר מידי בשבילך. ולכן אתה במשרד. מינימליסט. נקי. מעוצב בקווים ישרים. נוח.

הם מביטים האחד בשני ואז בי ושוב האחד בשני ובתדהמה מוחלטת הוא שואל: איך ידעת????

אחרי שהראיתי להם, ואראה לכן, שלחתי אותם הביתה לפגישה נוספת עם המעצבת שתבצע מספר שינויים ותייצר עבורו פינות מותאמות כי אפשר למצוא את גווני הביניים העיצוביים בין העגול והרך לישר והקשיח, בין המלא לבין המינילמליזם.

בניגוד לכל ייעוץ זוגי אחר, לא היה שום טעם בתהליך הרגיל: מחקר עומק של כל אחד מהכתבים של כל אחד מהם, ישיבה בנפרד עם כל אחד ורק אז פגישה משותפת.

הפעם, זה היה פשוט. ממש ממש פשוט.

הנישואין ניצלו. הגרפולוגיה שוב הוכיחה את עצמה ונוסף לי עוד סיפור לארסנל המקצועי.

אז איך ידעתי?

כתב יד מספר את הסיפור שלנו. הוא יצירה חד פעמית וייחודית שכן כל אחד מאיתנו הוא יצירה חד פעמית וייחודית. אנחנו חושבים, מרגישים, מעבדים, מגיבים, מדברים ועושים בדרך האישית שלנו.

כתיבה היא תהליך שמתחיל במוח ששולח הוראות ליד האוחזת בעט. יחד עם זאת, בדרך "מתערבים" להם רגשות שונים. עולים פחדים או שדווקא ביטחון והתלהבות, אם יש ספקות או דווקא וודאות, הכתיבה משתנה ועדיין היא שלנו. של כל אחד מאיתנו. בדיוק כפי שאנחנו.

לכל אחת מאיתנו יש מה שנקרא "תמונה מנחה". זו תמונה פנימית ובלתי מודעת המנחה את הבחירות הצורניות והעיצובית שלנו. לכן חלקינו אוהבות צבעי פסטל רכים ואחרות דווקא צבעים עזים ודומיננטיים. חלקינו אוהבות קווים מעודלים ורכים ואחרות דווקא קווים ישרים. חלקינו זקוקות לסביבה סטרילית, נקיה, מאורגנת ומינימליסטית בעוד אחרות אוהבות "יותר". יותר עגול, יותר רך, יותר חם.

כתב היד מספר את הסיפור כי גם הוא מעוצב וגם העיצוב שלו נשען על אותה תמונה מנחה.

כתבי יד של גישה מינימליסטית יותר וקווים ישרים תבוא לידי ביטוי בעיצוב של אותיות מינימליסטי, מפושט, נקי. יהיה הרבה "אוויר" בין המילים ובין השורות, ויהיו קווים ישרים בתוך העיצוב הצורני, כמו בכתב הימני המצורף.

מנגד, כתבי יד של גישה "מלאה וחמה" יותר יהיו עגולים, רכים, מלאים, רחבים, גוון הקו לרוב יהיה כהה יותר, סביר להניח שהקו יהיה עבה. בכתב יהיו פחות חללים לבנים והוא יהיה עמוס יותר. (הכתב השמאלי)

לא כל הייעוצים הזוגיים כאלו קלים ופשוטים. יש כאלו מורכבים בהרבה מאחר והקשיים יושבים על דברים אחרים ואולם, אבחון גרפולוגי מעמיק יכול להצביע על הגישות והתפיסות השונות, על הצרכים של כל אחד מבני/בנות הזוג, על האמונות המגבילות, על ה"אגו" ועד כמה ואיך הוא מתערב, על אופן התקשורת של כל אחד ואחת ועוד ועוד.

ייעוץ זוגי מתבצע בשילוב עם אבחון אניאגרם (ועל כך בפעם אחרת) ומטרתו לגשר על פני פערים בין זוגות נשואים, בין חברים, הורים וילדים, שותפים לעבודה וכל זוג או קבוצה שיש להם מטרה משותפת אך משום מה הדרך רצופה בקשיים תקשורתיים ואחרים.

מוזמנות לשאול שאלות וליצור קשר.

דורית וואלך, גרפולוגית מוסמכת בעלת ניסיון של למעלה מעשרים שנה בתחום הגרפולוגיה, מאבחנת ציורי ילדים ומאמנת אישית.