סיפור מהחיים על נס גדול, או בעצם על שורה של אנשים שפעלו נכון

גיסי עבר לפני שבועיים התקף לב קשה. לשמחתנו הוא נמצא היום בבית בתחילת השיקום. סיפורו יכול לשמש את כולנו כלקח שיכול להציל חיים.

זה קרה בבוקר יום רגיל. הוא היה בדרכו לעבודה מפרדס חנה למחלבת תנובה באלון התבור. בכניסה לואדי ערה התחיל להרגיש לא טוב, ולחץ בחזה. ברמזור הראשון עשה סיבוב פרסה, ונסע הישר לקופת חולים כללית בפרדס חנה. בכניסה ניגש למזכירה הראשית וסיפר לה על מצבו. היא אמרה אוי, דווקא זה לא היום שבו שירותי ה-א.ק.ג. עובדים, אבל תעלה לאחיות בקומה הראשונה. גיסי שכנראה כבר היה קצת מבולבל, אמר לה טוב, אני הולך לרגע לאוטו. היא קלטה מיד את המצב, רצה אחריו והחזירה אותו פנימה. הוא הצליח לעלות לקומה הראשונה, חובר ע"י האחיות למכשיר ה-א.ק.ג. ומיד הוזמן עבורו אמבולנס לפינוי לביה"ח הלל יפה.

בדרך לביה"ח, פסק ליבו מלפעום, והצוות הצליח להחיותו אחרי 8 מכות חשמל. הוא הגיע במצב קשה לביה"ח, והוכנס מיד למחלקה לטיפול נמרץ לבבי. שם צונתר, ואובחן שקריש דם גדול, חסם את זרימת הדם לחדר השמאלי של הלב. הושתל סטנט ואחרי כמה ימים עוד אחד, ולאחר מאבק קשה, הגיע לשיקום בתל השומר, ועכשיו חזר הביתה. הוא עדיין חלש, אבל חי לגמרי.

את כל הקטע עד יומיים או שלושה לאחר אישפוזו אינו זוכר, והוא שוחזר ע"י אחותי משיחות הטלפון שלו, בו אמר שהוא מרגיש לא טוב וחוזר לבדיקות, שיחה לבתו שבה הודיע לה שמפנים אותו באמבולנס, ופגישה מרגשת עם האחיות בקופ"ח כללית פרדס חנה.

נס גדול? בודאי.  אבל יותר מהכל והכי חשוב, הבן אדם הקשיב לגופו ופעל בהתאם. הצוות הרפואי שהיה ערני ופעל ברגישות ומקצועיות לכל אורך השרשרת הם שהצילו את חייו.

גדעון מגל