ילדים מפחדים כאשר קולטים שבמצב מסוים אין להם שליטה, לכן הניסיון לשכנע "זה לא מפחיד, זה שום דבר" אינו יעיל. גם לעג וזלזול ברגשות הילד אינם במקום ועשויים לקבע את הפחד במקום לעזור לילד להתמודד בכוחות עצמו עם תחושת האיום. לכן כאשר ילד מבטא פחד כלשהוא חשוב שההורה יתן לגיטימציה לפחד ויעביר לילד מסר רגוע ואמפטי: "אני מבין/ה שאת/ה מפחד לשהות בחדר חשוך, זה בסדר לפחד". כדאי להורה להימנע מעיסוק יתר בפחד מאחר והילד עלול להשתמש בפחד כאסטרטגיה לגייס תשומת לב מההורה ואכן יקבל אותה בשעת הלחץ של הילד. מה כן לעשות? לבקש מהילד לתאר את הפחד, לשאול: "איך נראה בעיניך החושך?" "איך נראית המפלצת?" וכדומה. יש לדבר על הפחד, ככל שתדברו אתו על הפחד הוא יהיה מוכר יותר ופחות מאיים. במידה והילד מפחד ממפלצות, או מחלומות רעים אפשר לבקש מהילד לצייר את המפלצת או החלום הרע ולאחר פעולת הציור ניתן לשוחח עם הילד ולבקש ממנו לתת רעיונות משלו כיצד הוא חושב שיוכל להתגבר על הפחד. בציור ניתן להוסיף תכונות "האנשה" ליצור המפחיד ובכך לפרש אותו כידידותי בצורה כזו תתבצע המרה של הפחד לאהדה.

רובנו כהורים מעוניינים בעצמאות של ילדנו. האם חשבתם פעם כמה פעמים עשיתם עבורם דברים שהם עצמם יכולים ומסוגלים לעשות בעצמם? הרי זה עובד הרבה יותר מהר, חוסך זמן. אנחנו בוחרים עבורם כי חושבים שהבחירה שלנו תמיד נכונה יותר, תמיד חושבים שאנחנו עושים זאת טוב יותר ומהר יותר... לאן זה מוביל? ילדנו אינם אחראים ועצמאיים. אם ההורים לוקחים אחראיות במקום הילדים הם באופן גורף לוקחים מידיהם את האחראיות. הורים רבים מעורבים בהתארגנות הבוקר ונוטלים בה חלק פעיל בכך שמלבישים את ילדיהם. שמעתי מהורים שעושים זאת עד גיל 6, 7,, נוטלים חלק פעיל בהכנת שיעורי הבית, בוחרים את חבריהם של ילדיהם, ועוד. הורים צריכים ללמד את ילדיהם בחירה נכונה מהי אם הם רוצים שילדיהם ייקחו יותר אחראיות, עליהם ללמד אותם לבחור. בחירה ואחראיות יש לאמן וככל שהילדים יתרגלו הם יתחזקו וילמדו לקחת אחראיות, תחילה בדברים היומ-יומיים כמו בחירת הבגדים, האוכל ולאחר מכן יוכלו להחליט בבחירת לימודים, מגמות וכו'. הכי חשוב, לסמוך ולהאמין ביכולותיהם של ילדכם. ככל שתאמינו בהם ותסמכו עליהם יותר , כך הם יאמינו בעצמם ויסמכו על עצמם יותר. ילדים יאהבו לשמוע מהוריהם משפטים כמו: "אין לי ספק שאתה יכול ותצליח", "אני מאמינה ביכולותיך", משפטים אלה מעוררי רצון להצליח ומעצימים את הילדים. דבר נוסף וחשוב הוא לחזק כל פעם שמגלים שהילד לוקח אחראיות על דברים קטנים: שיעורי בית, רחצה והלבשה, ארגון החדר וכדומה. ככל שהילד ישמע מכם שהוא אחראי ועצמאי כך יגבר רצונו לממש זאת יותר ויותר.

ילדים בסביבות גיל 4 עשויים לחוות לעיתים פחד ממפלצות. כשהילד מגלה שהוא חווה פחד ממפלצת הורים נוטים לשכנע את הילד שאין מפלצת בחדרו ובכך חושבים שהילד ירגע. כדאי לשמוע מהילד כמה שיותר פרטים כדי לאפשר לו לדבר על הפחד, כך הוא יקבל מענה אמפטי ואתם תקבלו אינפורמציה מהילד אודות החוויה שמעסיקה אותו. אם הילד שמע רעשים בחדרו בדקו את הארון, מתחת למיטה, כדי להרגיע שאין שם דבר. ברב המקרים כדי להתמודד עם הפחד מומלץ להכין מעבר למנורת לילה גם פנס כיס קטן שיימצא מתחת לכרית ויתן לילד תחושת כוח. אם הילד מתעורר מחלום רע, תרגיעו אותו דברו אתו על החוויה, כדאי להימנע מלומר: "זה רק חלום"... תקבלו את זה שהחלום אכן היה מפחיד והילד התעורר מהשינה. לאחר שהילד ירגע למחרת שוחחו עם הילד על המפלצת שראה בחלומו ושאלו אותו: "למה לדעתו היא הגיעה בחלום שלו?", מה היא רצתה? אמרו לילד שבחלום הוא יכול להיות חזק יותר מהמפלצת ולהעלים אותה, או להתעורר מהחלום ובכך הוא יכול לשלוט במפלצת.