השנה החדשה גרמה לי לעצור. להגיד תודה

תודה על המסע הלא פשוט – על המקומות שנפלתי בהם, ועל הכוח שקמתי איתו.

תודה על הצחוק שחזר אלי גם כשחשבתי שהוא אבד, על האנשים שהיו לי מצפן, על האהבות שהחזיקו אותי חזק.

תודה לאישי האהוב שלום אבירם ולמשפחתי היקרה על הפרגון והתמיכה.

אני לא מושלמת, ולא גיבורה. אני אישה שלומדת כל יום מחדש – להעז, לסלוח, לאהוב, ובעיקר להאמין.

חברות וחברים יקרים שלי

אל תחכו לרגע הנכון – הוא כבר כאן.

תחיו, תרקדו, תציירו, תצחקו, תבכו – כי אלה הם החיים.

תעזו לגעת בשמיים.

תמתחו את היכולות שלכם, תנסו, תחלמו.

מקסימום – תצליחו. ואם לא? זה רק עוד צעד במסע החיים.

אלה הם חיי – ואני בוחרת לחיות אותם בכל הלב, בכל הנשמה, בכל רגע.

ובתוך כל זה – הלב שלי מתפלל ומייחל שהשנה הזאת תהיה השנה שבה כל החטופים יחזרו הביתה, לזרועות האוהבים שלהם. אמן

בהצלחה ובאהבה,

ציונה אבירם

* ציור שלי- דיוקן עצמי צבעי אקריליק