שנהיה לראש

הברכה המסורתית להיות לראש ולא לזנב מקבלת משמעויות מפתיעות, כאשר בוחנים אותה בכלים של תורת הרפלקסולוגיה.   אני ממפה את כף הרגל ומספקת תיקון לברכה

"שנהיה לראש ולא לזנב" כך נהוג לברך בראש השנה וללוות את האמירה בהגשת מאכלים המבוססים על ראש של דג  וראש של כבש. המשפט הזה מבוסס על הבטחה בספר דברים: ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (כ"ח,   13  ). יש פרשנויות רבות לפסוק, רובן שמות דגש על הצלחה, מחשבה והתקדמות.

חלק מהפרשנים מקבילים בין עם ישראל לגוף חי, שהראש בו מייצג את החלק המוביל את כל הגוף. אבל אם מורידים את המבט מטה, נתקלים באיבר אשר מוביל אותנו בפועל כפות הרגלים. תורת הרפלקסולוגיה, אשר מתמקדת בכף הרגל, מוצאת באיבר זה ייצוגים של מהויות רוחניות, בריאותיות והתנהגותיות. בכף הרגל מתגלמים הקשרים בין כל אברי הגוף, וניתן לקרוא בה כבמפה על מצבם וגם להשפיע עליו.

אנחנו מחלקים את כף הרגל לארבעה יסודות .

 יסוד האדמה, שמיוצג בעקב, יסוד המים, שמיוצג בגשר, יסוד האש, שמיוצג בכרית הכף ויסוד האוויר, שמיוצג בבהונות".

כיצד מתקשר כל יסוד לפיסיולוגיה שלנו?

"העקב, שמייצג את יסוד האדמה, מבטא את הגב התחתון, עצם הזנב והאגן. האדמה מחברת אותנו אל השורשים שלנו, למשפחתיות, ליציבות ולצרכים הבסיסיים. הגשר, שמייצג את יסוד המים, מבטא את מערכת העיכול ומערכת השתן. מבטא את הרגשות שלנו, העולם הרגשי. היכולת שלנו לנוע בין קשת הרגשות מסיטואציה לסיטואציה כמו כשאנחנו יוצאים ממצב של עצב ולא נתקעים בכאב אלא זורמים עם הרגשות שלנו לתחושה הבאה. כרית כף הרגל, שמייצגת את יסוד האש, מבטאת את בית החזה, בלוטת התריס והלב. זה אזור שקשור לרצונות שלנו, לשאיפות, לאגו, להתפתחות אישית ולפיתוח של קריירה. הבהונות, שמייצגות את יסוד האוויר, מבטאות את  אזור הראש, החושים והצוואר. יסוד האוויר קשור להוצאה לפועל של השאיפות שלנו, לאופן שבו אנחנו מתקשרים עם הסביבה את מה שבתוכנו. כאן מתגלמים הרעיונות, המחשבות והדמיונות שלנו והאופן שבו אנחנו יוצרים קשר אינטימי, קשר זוגי. זה החלק היותר רוחני שלנו. זה הפן שהכי משתנה ביום-יום, ורואים את זה בכף הרגל.

אז למעשה, ברכת ה-"לראש-ולא-לזנב" מכוונת כלפי הבהונות?

"הברכה הזו מבטאת שאיפה להגיע לתחום של יסוד האוויר, לממד של הראש, המחשבות, הדמיון. בנוסף, זו תקווה שלא להיתקע בעבר, בעקב, שמבטא את  העקבות שלנו. אבל כשבודקים את המשמעות של הברכה, מבינים שהיא לא לגמרי מדויקת. שהרי, בכל תהליך של צעידה מתחילים בנעיצת העקב, מגלגלים את הרגל דרך הגשר דרך הכרית ואז מנתקים את הבהונות. יש להשתמש בכל כף הרגל, כדי להגיע להתקדמות כלומר יש לתת מקום לכל היסודות ולכל הרבדים הרוחניים שמשתמעים מכך ולא להתעלם מהתהליך שעלינו לעבור ורק לראות את המטרה שנמצאת למעלה".

מהי ההקבלה הרוחנית לכך?

"בכל תהליך של התפתחות מחשבתית ורוחנית, כדי להגיע למקסימום צריכים להתייחס לעבר. חשוב לצמוח קדימה מתוך השורשים ולא להתעלם מכל היסודות האחרים שמובילים אל יסוד אוויר מפותח. גם במדיטציה, ההארה הטובה ביותר מגיעה תוך כדי ישיבה על הקרקע.

ברפלקסולוגיה יש גם סימנים בכף הרגל עצמה המראים לנו מה המקום שאנו נותנים לכל אחד מן היסודות. כשאנו מסתכלים על כף הרגל , אם העקב שלנו יבש וסדוק זה מראה שאנו תקועים מעט בעבר או תקועים בעבודה שלא מקדמת אותנו או בהתעסקות רבה במשפחה דבר שעוצר אותנו...  אם הגשר שלנו לח ונראה שהעור שם מקומט , כנראה שאנחנו בתשישות רגשית ויש משהו רגשי שמכביד עלינו... אם הכרית שלנו אדומה וחמה ונדמה כי היא הולכת להתפוצץ , כנראה שאנחנו חסרי שקט , מתוחים ומרגישים שיש פער בין המקום בו אנו נמצאים למקום בו רצינו להיות... ואם הבהונות שלנו נראות שקופות ורואים את נימי הדם , כנראה שאנחנו די מעופפים ולא ממש מחוברים לכאן ועכשיו ולסביבה...  

אז למרות שזה איבר מרוחק , שווה לשים לב מה שם קורה , כי הרגליים ממש מספרות את סיפור חיינו.

 לכן, את הברכה הייתי מתקנת, ובמקום לאחל  'שנהיה לראש ולא לזנב'  הייתי מאחלת  'שנהיה לראש בלי זנב מעכב'  או 'שנהיה לראש עם התייחסות  לזנב'.

שלכם - רינה בלעש

רפלקסולוגית בכירה

0524-560-155