"רוצה שקט, זורמת..."
- "אני רוצה שקט, לזרום, לא רוצה להחליט" היא אומרת לי.
"מה הכוונה"? אני שואלת."מצידי שככה ימשיך. "או. קיי ומצידו"? היא מגלגלת עיניים... "לא"."אז"?"לא יודעת! אני לא טובה בלבחור ולקבל החלטות".ואז קצת הפלגנו."בואי נפליג קצת", הצעתי לה."אמרת שאת זורמת, בואי נדמיין שאת ממש זורמת, שוכבת על הגב בכיף על סירה בנחל והנוף משגע מסביבך ואת הכי בטוב.מדמיינת"?"כן, היא זורמת איתי""יש החלטות לקחת בשייט הנפלא הזה"?"מה פתאום! אלה החיים, היא אומרת, אני בסבבה, זורמת לי בכיף"."לאן את רוצה להגיע"?"לא יודעת"."אז לאן תפני את הסירה"?מחייכת."יורדת החשיכה, מתקרבת לחוף ללילה או ממשיכה"?"ואם יש רוח פתאומית? איזה מפרש למתוח/להוריד? ואם יש סחף או סערה? מה תעשי? תחתרי? תזרמי או תזעיקי עזרה"?המשיכה לחייך, מסמנת לי בדרכה, שהבינה את הפואנטה.בעצם, גם כשנחנו זורמים בסבבה בשקט, בהנאה - המון החלטות נלקחות תוך כדי הדרך מבלי שניתן עליהן את הדעת. כמו בחיים. החיים קורים מסביבנו.האם אנחנו נותנים לחיים "לקרות לנו" או שאנחנו בוחרים לקחת החלטות. לקחת בעלות על החיים, שאנו רוצים.עניין של נקודת מבט.
עניין של נקודת מבט
יש רגעים בזוגיות שבהם נדמה שהכל כבר נאמר. שניסינו להבין, להסביר, להתקרב - ושוב נתקענו באותו מקום. אני מאמינה שלא תמיד צריך עוד כלים. לפעמים כל מה שצריך היא נקודת מבט חדשה. מי אני? אני אורית קינן, נעי