"זה לא אני זה את.ה"
- * "זה לא אני זה את.ה! "לא, לא התבלבלתי אני לא מתכוונת למשפט הנדוש הזה שחלק מאתנו אומרים לצד השני כשרוצים "להיפרד יפה".אני מתכוונת דווקא לתופעה ביחסים שאחד הצדדים מאשים / מבקר את הצד השני. באופן טבעי קשה לנו לקבל ביקורת כשהיא מותחת כלפינו בהאשמה. האוטומט שלנו זה לענות, להגיב, להיעלב, להדוף, לנסות לשכנע שאנחנו "בסדר" והמאשים טועה. אנחנו עסוקים בהדיפה כי קשה לנו להכיל ביקורת כי אולי ורק אולי יש בזה משהו....תנשמו! מציעה לכם לא להגיב מיד, תכילו את הביקורת קצת, תנו לה לחלחל בתוככם גם אם זה ממש לא נעים. סוער לכם? זה בסדר, תסערו, אתם לגמרי תשרדו את זהאחרי הסערה, תבדקו אם עצמכם מה היה שם? למה התערערתם? אולי יש צדק במה שהטיחו בכם?אם לא – זו הזמנות לדבר על זה ברוגע עם בן הזוג ולהגיד "חשבתי על זה, בדקתי עם עצמי, אני לא באמת...קר.ה/ קמצן.ית / עצלן,ית" וכו'. אתם ממש לא חייבים לקחת אחריות על טענות שאתם לא מכירים בהם.אם כן – אם לפעמים אתם כן הגבתם בבוטות / הייתם קצרים לילדים / הייתם מול המסך שעות....אז קחו לתשומת ליבכם ותגידו לבן הזוג שחשבתם על זה ויש משהו בדבריהם ותחשבו יחד מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר.ביקורת היא רק ביקורת. קחו אותה כהזדמנות לשיח זוגי.*אם זה נשמע לך קצת מוכר אז לא - זה לא עליך! זה פשוט נושא, שפוגש את לכולנואני רק מספרת סיפור כדי להציע עוד נקודת מבט על פרשנות לסיטואציות מחיי הזוגיות.
עניין של נקודת מבט
יש רגעים בזוגיות שבהם נדמה שהכל כבר נאמר. שניסינו להבין, להסביר, להתקרב - ושוב נתקענו באותו מקום. אני מאמינה שלא תמיד צריך עוד כלים. לפעמים כל מה שצריך היא נקודת מבט חדשה. מי אני? אני אורית קינן, נעי