במאמר זה ארכז כמה שאלות שאני נשאלת לעיתים קרובות לגבי איך להקל את ההסתגלות של הילדים למסגרות החינוכיות, בתקווה שזה יקל קצת על התהליך.

ש-    למה בכלל להכניס את הילד לגן?

למסגרת הגן יש כמה יתרונות בולטים וחשובים:

1.      בגן הילדים רוכשים מיומנויות, משמעת, משחק, שינה, ציור, מוזיקה וריתמיקה, ולעתים גם את יסודות הקריאה והכתיבה (אוריינות), כמו גם פעילויות אחרות.

2.      עבור ילדים שבילו עד עתה את יומם בבית הוריהם, השהייה בגן הילדים מלמדת אותם לשהות הרחק מהוריהם עם או ללא חרדה. זוהי מיומנות אותה הילד לומד לרכוש או להסתגל עליה.

3.      גן הילדים מאפשר אינטראקציה חברתית בין הילדים ומאפשר להם לרכוש מיומנויות חברתיות שונות כמו שיתוף, משחק קבוצתי הקשבה ועזרה לזולת כמו גם דחיית סיפוקים.

4.      בגן ילדים יש מגוון רחב מאד של צעצועים, חומרים וספרים, דבר שמאפשר לילדים התנסות רחבה עם מגוון מרקמים, אביזרים, צבעים, סיפורים ועוד.

5.      הילדים מתרגלים לכך שמבוגרים אחרים שאינם הוריהם יכולים לדאוג לצורכיהם.

6.      במסגרת הגן חווים הילדים סדר יום קבוע ומאורגן שמותאם לצורכיהם. הדבר מאפשר להם לצפות את מה שיקרה ולווסת את כוחותיהם.

ש- באיזה גיל כדאי להכניס לגן?

הגיל האידיאלי להכנסת ילד לגן היא בגיל שנתיים. בגיל זה הפעוט מסוגל כבר להגיד את מה שהוא רוצה בצורה שהמטפלות יבינו, מסוגל לדחות קצת סיפוקים ולחכות עד שיתנו לו את בקבוק המים שלו והוא משחק עם ילדים אחרים (ולא לידם, כמו שקורה בגיל צעיר יותר) . מצד שני, הרבה מאד הורים צריכים את המסגרת החינוכית לפני גיל שנתיים כי הם עובדים, מה שנקרא אידיאל לחוד ומציאות לחוד.

ש- איך להכין את ילדי לקראת הכניסה לגן?

חשוב להכין את ילדיכם, ואת עצמכם, לקראת הכניסה לגן כדי שלא הוא ולא אתם תופתעו  

1. בדקו היטב את הגנים שאתם שוקלים להכניס אליהם את ילדיכם. היעזרו בהמלצות, בקרו בעצמכם בגנים, עדיף בשעות לא קבועות ובמפתיע. שימו לב איך הגן נראה, איך הוא מתנהל, כמה אנשי צוות יש, מה הילדים עושים, מה טון הדיבור של הצוות לילדים, מה קורה כשילד בוכה ועוד ועוד. בדקו עם עצמכם בצורה כנה מה התחושה הראשונית שלכם כשאתם נכנסים לגן. אם הגן מרגיש לכם לא טוב, אל תרשמו אליו. מצד שני, זכרו- אין גן מושלם שיענה ב100% לכל פרט ברשימת הדרישות שלכם. נסו להישאר ריאליים, ולהחליט מהם הדברים שהכי חשובים לכם ושעליהם לא תוכלו להתפשר.
2. להכיר את המקום הפיזי: כדי "להרגיש בבית" עלינו להכיר קודם את המרחב הפיזי בו אנו נמצאים. לפני תחילת שנת הלימודים כדאי לקחת את הילד לגן החדש ולעשות לו היכרות עם המקום.
3. לדבר על השינוי: המוכנות לקראת השינוי כוללת הכנה הדרגתית. עליכם לדבר עם הילד על השינוי וליצור אצלו תחושות חיוביות. "בגן של סימה יש הרבה משחקים ותוכל" "כשתגיע לגן אז",. מטרת השיחה, לקראת המעבר, היא להרגיל את מחשבתו של הילד למקום החדש, לחברים החדשים, למשחקים וליצור ציפייה לקראת המעבר. כדאי ורצוי לשחק איתו במשחקי "כאילו בגן" . רצוי מאד לספר לו סיפורים, הנוגעים לקליטה בגן. ישנם כמה ספרים מומלצים:

"ילד קטן הולך לגן", "גן הבוכים", "גן גורים", "היום הראשון בגן" (שעוסק בתאומות) ועוד.

1. הסתגלות לשעות שינה סדירות: רצוי להכין את הילד בהדרגה לחזרה לשגרה בסדר היום ובסדרי השינה והקימה. כשבוע לפני תחילת הגן חשוב להקפיד יותר על שעת השינה ולהקדים אותה במעט כל פעם.
2. הבאת מוצץ ו/או חפץ  מעבר לגן: אם הילד משתמש במוצץ, יש להביא אותו לגן. רצוי להביא שניים כדי שהילד לא יישאר בלי מוצץ במידה ואחד הלך לאיבוד או נקרע. לגבי חפץ מעבר- לילד בגיל הרך קשה להבין את מושג הפרידה ולא ברור לו לאן נעלמה הגננת או המטפלת שהוא הכיר עד היום, לכן אם הילד משתמש בחפץ מעבר, להביא אותו לגן. אם לילד אין חפץ מעבר, לא הייתי ממליצה להביא לו משהו מהבית. ילדים שמביאים דברים מהבית רבים עם ילדים אחרים שמנסים לקחת להם, או שהם נשארים דבוקים אליהם ולא משתמשים בפעילויות שוטפות של הגן. ילד שמחזיק חפץ ביד יכול לעבוד רק עם יד אחת וזה חבל. אנחנו רוצים שינצל את מסגרת הגן ואת הגירויים בה עד כמה שניתן. ילד שרגיל לישון עם בובה, אני ממליצה להביא לו את הבובה לגן, דינה כדין מוצץ.
3. חשוב להלביש את הילד בבגדים נוחים המאפשרים תנועה קלה ושניתן להסירם בקלות. את כל השמלמלות היפות, ואת כל הג'ינסים הגזעיים כדאי להשאיר בבית. הילד "בא לעבודה", וחשוב שיהיה לו נוח.
4. היכרות עם הגננת: לפני 1.9  רצוי להכיר לילד את הגננת. הגננת תהווה דמות עיקרית ומשמעותית בחיי הילד, איתה הוא יבלה שעות רבות בגן. במהלך המפגש מומלץ ליצור אינטראקציה בין הגננת לילד אם על ידי שיחה או באמצעות פעילות משותפת (ציור, הדבקה, סיפור ועוד). הביקור בגן והמפגש עם הגננת אמור להימשך כשעה עד שעתיים. רצוי גם להיפגש עם הגננת לשיחה אישית כדי לספר קצת על ילדיכם, מה הוא אוהב, מילים שהוא אומר, שמות חיבה שלו ועוד. חשוב מאד לספר לגננת ולצוות על מילים משמעותיות שהוא אומר, שייחודיות לו. לדוגמא, פעוטה שאומרת "איה" כשהיא רוצה את בקבוק החלב שלה.
5. להקל על הפרידה ביום הראשון: היום הראשון לא קל גם עבור ההורים. להורה קשה לראות את הילד מתרגש, חושש, ובוכה, והוא מתרגש ומתקשה להיפרד גם כן. נסו להזכיר לעצמכם שבדקתם את הגן היטב לפני שהחלטתם לרשום את הילד אליו, שיש לכם סיבות טובות למה אתם מכניסים את הילד לגן ושאתם בדרך כלל אנשים שקולים ורציונליים שיודעים להחליט החלטות טובות. זכרו, שככל שההורה מתקשה להשתחרר גם לילד קשה יותר. חשוב לשדר לילד שההורה סומך על הגננות וסומך על הילד שיסתדר בלעדיו. שריינו לכם את הימים הראשונים בגן כימי קליטה. הודיעו בעבודה שתאחרו, וארגנו את הזמן בהתאם. בואו לגן עם הילד רגועים, זמנכם בידכם, ותנו לו הרגשה שאתם פה ושאתם לא לחוצים ללכת.ככה תנטרלו לחצים מיותרים מעצמכם ומילדיכם. צריך לזכור שהימים הראשונים בגן הם ימי התאקלמות והתאקלמות לוקחת זמן, לנו המבוגרים ובטח לילדים הצעירים שלנו.
6. תמיד לאמר שלום, לא להעלם: חשוב מאוד להגיד לילד שלום. חשוב שהילד יידע שרגשות הפחד, החששות, ההתרגשות והבכי הם לגיטימיים. יש לחבר את הילד לגננת, מטפלת או חבר אחר, כדי שלא להשאיר אותו לבד לאחר הפרידה.  אל רגע העזיבה כדאי וחשוב להצמיד טקס קטן וקצר ולחזור עליו בכל יום. הטקס (נשיקה,   חיבוק, נפנוף וכו') עוזר לילד להפנים את רגע הפרידה כחוויה משותפת לו ולהורה.
7. שלום זה שלום: קחו את הזמן, היו עם ילדיכם בגן, אולם מהרגע שהחלטתם להיפרד- אמרו שלום והיפרדו. אם תחזרו ושוב תחזרו ושוב, ילדיכם לא יפסיק לבכות, או להיתלות על צווארכם. לכן היו ברורים, לעצמכם ולו- חבקו אותו, אמרו שלום, הבטיחו שהזמן יעבור ואתם תחזרו לקחת אותו הביתה ואז לכו. רוב הילדים שוכחים את הפרידה לאחר כמה דקות ונכנסים לשגרת הגן..
   להורים רבים קשה הפרידה והם מתפתים להישאר בשטח גן ולהציץ (מהחלון). נסו להתגבר על   הסקרנות והדאגה. בהצצה זו אתם משדרים הן לילד והן לצוות שאינכם סומכים על יכולתם   ועל כוחותיהם להתמודד עם המציאות החדשה, והילד שניפרדתם ממנו לפני מספר דקות שבעזרת הבכי תחזרו אליו. יחד עם זאת, יש להשאיר לצוות את מירב הדרכים   לאתר אתכם במידת הצורך.

 11. אם אתם חשים צורך, התקשרו לגן כדי לוודא מה שלום הילד והאם הוא נרגע.  הצוות ערוך לכך ומבין את הצורך הזה בימים הראשונים, לדעת שהכל בסדר. אולם זכרו- מדובר בשיחה קצרה מאד ולא בדיאלוג מתמשך. כל איש צוות שמדבר איתכם בטלפון הוא איש צוות אחד פחות שנמצא עם הילדים, כולל ילדיכם, שומר עליהם, מעניק להם ומדריך אותם.

בהצלחה לאמא, לאבא ולילד שבגן!