התמודדות יומיומית עם מחלה "שקופה"
- הדבר שהכי מתסכל אישה שחולה במחלה "שקופה" הוא חוסר היכולת שלה לשלוט בגוף שלה...ולמה אני מתכוונת?ביום שלישי שעבר היו לי מלא משימות בבית – למלא מדיח בכלים, להפעיל מכונות כביסה שהצטברו בסל, לסדר את קומת המגורים ועוד כמה דברים שכולנו מכירות.אתן מכירות את זה שאתן הולכות לישון בלילה ובראש שלכן כבר מתכננות מה אתן הולכות לעשות מחר?ואיך אתן הולכות לתקתק את הבית?אז ביום שני בלילה הלכתי לישון עם הידיעה שמחר אני קמה ומתקתקת הכל.אבל מה שונה אצל מישהי עם מחלת הפיברו? (אתם כבר יודעים שאני לא אוהבת לקרוא לעצמי "חולת" פיבר'...)מסתבר שלפעמים רצונות לחוד ומעשים לחוד...קמתי בשלישי בבוקר וכל הגוף כאוב ותשוש, לא היתה בי אפילו טיפת אנרגיה לקום מהמיטה...ואני רואה את ערימות הכלים, הכביסה ובעיקר רואה את כל התכנונים שלי יורדים לטמיון!ואז מחלחל לו התסכול והביאוס, מכך שאני רוצה לעשות דברים אבל מרגישה שהגוף "בוגד" בי.אך אני כבר מתורגלת ולכן אחרי כמה רגעים של נשימות עמוקות והרגעה עצמית, "שחררתי" את הגוף שלי מהמועקה.הרי אני כבר מכירה את גופי ויודעת שגם אם אתבאס ואתעצבן, זה לא יעזור!אז הנחתי למחשבה שעלי לקום ולתקתק את הבית כפי שרציתי,וידעתי שאעשה את זה ברגע הראשון שהגוף שלי יאפשר זאת...והנה אחד מהטיפים שלי אליכן, אם גם אתן סובלות ממחלה שקופה –אם אתן רוצות לעשות משהו אבל הגוף שלכן לא מאפשר זאת, התחילו בנשימות עמוקות:קחו הרבה אוויר מהאף, החזיקו אותו בפנים וספרו עד 5 ואז שחררו אותו לאט לאט מהפה,מומלץ עם חיוךהחיוך ייתן לכם אנרגיה חדשה!ואז, תוך כדי הנשימות האיטיות, דברו אל עצמכן בחמלה ושחררו את העול מחוסר היכולת לעשות.לא נורא, אני מבטיחה שהכלים וגם הכביסה לא יברחו ויחכו עד שתהיו מוכנות...ולראייה אעיד שכשקמתי ברביעי בבוקר, כל המשימות חיכו לי בבית ואני עשיתי אותן בקלילות ובעיקר בתקתוק!אם אתן מזדהות עם ההרגשה ורוצות לקבל טיפים נוספים,אני מזמינה אתכן ליצור איתי קשר, כיצד אני יכולה לעזור.
JOY לבחור בשמחה
איך להישאר מאושר ושמח מבלי לצרוך סמים באופן חוקי? סמים מצטיירים אצל כולנו כמשהו שלילי אבל הם יוצרים לנו תחושת אופוריה, משככי כאבים ויוצרים לנו מציאות נעימה. ומה אם אני אומר לך שהמוח שלנו יודע לייצר א