סיפור של שבת השבוע היה שבוע מאד מוצלח, מלא עשייה, התרגשויות, נסיעות. ביום רביעי בלילה נעמדתי לבשל שיהיה למשפחה מה לאכול כשאני נוסעת לכנס מנחים להעשרת עולמי. דבר אחד לא לקחתי בחשבון, את הפיברומיאלגיה, כן זו שתמיד שומרת שלא אעשה יותר מדי. הגיע יום חמישי, ואני לא מצליחה לעמוד על רגליי. לא מצליחה להזיז את השכמות. הודעתי שאינני מגיעה, והתחלתי את שלבי המנוחה. יומיים " מבוזבזים" לכנס לא הגעתי. ולמה במרכאות? כי בעודי נחה, הספקתי לעשות המון דברים אחרים, שלא מצריכים ממני תנועה. והכנו דברים, וטלפונים. והיה מאד יעיל. ומעצם זה שלא הייתי בכנס, הייתי בחגיגות ימי ההולדת של בני משפחתי, שמאד שמחתי לקחת חלק. ושבת, כבכל שבת, הגיע זמן הבישולים. אז הכינותי מראש, ליומיים הקרובים, ואני יוצאת לראות סרט בקולנוע. ככה מייעלים מצב של שינוי, גם אם התוכנית היא לא מה שתכננת, תמיד אפשר למצוא מה לעשות. אז גופי נח, בין הכרית החשמלית, לקרמים, נשימות ומוסיקת הרפייה. היה לי זמן איכות עם המשפחה. הצלחתי לעבוד הצלחתי לבשל, והולכת לבלות. איך אתם מתמודדים עם התקלות? שבוע קסם באהבה יונית