לאחרונה ביקרתי ב"המוציא" של השף אבי לוי וזה נתן לי השראה לסדרה חדשה של פוסטים על ישראלים וישראליות שהציבו לעצמם מטרה והצליחו, כנגד כל הסיכויים.

כאלו שמהווים לנו השראה והוכחה שהכל אפשרי.

ברוכים הבאים לסדרה "עכשיו השראה".

את הפוסט הראשון אני מקדישה לאבי לוי.

אבי היה ילד ירושלמי שאהב להסתובב סביב הסירים של סבתו ושל אמו.

בגיל 15 התחיל להשתמש בסמים. בהתחלה סמים קלים ובהמשך התגלגל לשימוש בסמים קשים יותר.

במשך מספר שנים היה מכור לסמים מסוגים שונים, ואף ריצה שתי תקופות מאסר בכלא בגין עבירות מרמה וזיוף ובגין עבירות של סחר בסמים. אחרי 18 שנה, בגיל 33, נכנס בהשפעת משפחתו למכון גמילה.

את אשתו אילנית הכיר עוד כשהיה מכור והיא נשארה לצידו לאורך כל הדרך. הוא מספר ש"היא ידעה מזה אבל האמינה שיבוא יום ואני גם אצא מזה, שאני לא הבן אדם שהיא רואה מולה. הייתי 16 חודשים בגמילה, מתוכם תשעה חודשים בלי להגיע הביתה בכלל".

תקופה קצרה לאחר היציאה ממכון הגמילה רשמה אותו אחותו ל"מאסטר שף". 

הוא עבר את שלב האודישנים, נכנס לנבחרת התוכנית, זכה בתואר "המאסטר שף של ישראל" ולאהדה ציבורית רחבה.

בתקופה שבה השתתף בתכנית, היו לו חובות בגובה של שני מיליון שקל.

שנה לאחר מכן פתח את "המוציא", ואחר כך גם את "בית הכוון", "צ'יריפום" ואת ״מצלה".

לאורך כל השנים השמיע את סיפורו לבני נוער ולאוכלוסיות שונות בכל רחבי הארץ.

אבי אומר ש"לפעמים, גם בתוך כל העסקים שלי והמטבחים והלחץ של היומיום, אם תתקשר אליי אמא שתגיד לי שהבן שלה במצוקה, אני בלי לחשוב פעמיים עוזב הכל ובא אליה. אני מקדיש היום 30 אחוז מהזמן שלי להרצאות שאני נותן על סיפור חיי. זה הכי חשוב מבחינתי, יותר מהכל".

"חלק מהמסר שלי זה שלא משנה איפה אתם נמצאים, בנקודה הזאת אתם צריכים להאמין בעצמכם".

בתמונה: קיר ב"המוציא".

ככה נראית השגת מטרות.

ככה נראית השראה.