כשאני חושב למה נפלתי דווקא על נושא זה מכל הדורש התייחסות מסביבי, התשובה פשוטה כנראה - ימי חג הפסח, הרווי ניסים, קרבים והולכים בצעדי ענק, ומאידך התחקירים שעשו עיתונאים במשך השנה החולפת על כל מידי באבות, מחלקי קמעות, עושי ניסים, אנשים בעלי שמות של בדיקות רפואיות, אורן זריפיים למיניהם, ספורט הגלישה על שיש (או בשמו העממי ההשטתחות על קברי צדיקים), משחזרי/ממציאי גלגולים . מגידי עתידות ומה לא.

הפן העצוב של הנ"ל זה שכל העסוק האובססיבי בזבל הממוחזר הזה, החוצה אצלנו דתות, עדות ומעמדות חברתיים, שם אותנו בשורה אחת עם המדינות המתפתות ו/או הנבערות (עניין של מינוח) שאת פליטיהם אנחנו מסרבים לקבל (פתאום עברה במוחי מחשבה שמא הרצון לגרש אותם או להכניס אותם לגיטאות נובעת מהפחד מתחרות - הם כנראה מסומנים בתור כאלה ששולטים בתורת הוודו הקדושה ומערערים לכן את שלטון הבאבות).

ובכל זאת, אין להתעלם מכך שהתופעה לא רק קיימת אלא רווחת, והתעלמות ממנה דומה לאותו יהודי זקן שהראו לא ג'ירפה אחרי שהתאושש מההלם, אמר "אין חיה כזו".

אז מה ;היה לנו פה ? את התופעה ניתן להגדיר היטב במינוח הכלכלי הטהור "ביקוש והיצע" כל בעלי הכוחות ה"מיוחדים" שמציעים את מרכולם בריש גלי לא היו קיימים, או היו סובלים חרפת רעב אם לא היה ביקוש למרכולם, וביקוש יש גם יש.

את צרכני הניסים האלה הייתי מחלק לשלושה:

א.   פוליטיקאים ובעלי הון אצל הציבור הזה הביקור אצל אותו הקוסם נובע או מענייני טרנד, או מקריצה לחוגים דתיים או מקום אמיתי (ראה שרי אריסון) של בלבול ואבדן דרך אותם פוליטיקאים יבקשו להיות פופולאריים יותר, והעשירים עשירים יותר. 

ב.    "רוחניקים" או בלשון אחרת, אנשים שקשה להם להשלים עם אפסותנו ומחפשים, באופן מתמיד, הוכחות לכך שיש דברים "מעבר" אותם אנשים מעריצים בד"כ את עושי הניסים בגלל היותם בעלי כוחות מיוחדים והם עצמם מייחלים להיות כמותם, בתחום עיסוקיהם. (אני מזמין אתכם לקרוא מאמר בנושא קרוב באתר שלי) 

ג.     אנשים תמימים וישרי דרך שמשליכים את יהבם (בד"כ ביחד עם ממון רב שאח"כ חסר להם לקניית אוכל לילדיהם) על בעלי כוחות מיוחדים, כי קצה סבלנותם בפועלם של אנשים פשוטים תחומי "השלכת היהב" הם מציאת בן/בת זוג או סתם מציאת אהבה, מחלה חשוכת מרפא, עקרות, זוגיות, מומים מולדים, ילדים בעיתיים ועוד ועוד.

המדהים הוא שהתופעה חובקת אלפי אנשים עם לא למעלה מזה נשאלת השאלה מה גורם לאנשים אלה להמשך לשרלטנים הנ"ל ויותר חשוב - מה מחזיק אותם שם ?

ע"מ להבהיר את גישתי לנושא, אספר סיפור קצר על עצמי בעברי עבדתי במקום עבודה באזור רחובות רוב העובדים באותה החברה היו נשים (זה לא נכתב ממקום של שוביניזם גברי), ויותר מפעם שמעתי מרובן ככולן שביקרו אצל מגדת עתידות מסוימת ברחובות בעלת כוחות מיוחדים, שנוהרים אליה מכל הארץ וצריך לחכות שבועות רבים בתור עד שאפשר לפגוש אותה הנשים האמורות חזרו "המומות" מהמפגשים עם הידעונית בעיקר הפליאה באה בגלל שליטה של אותה ידעונית בפרטי משפחתם ואירועים בעברם "שלא סיפרתי לאף אחד עליהם".

אתם יכולים לנחש שמאד הסתקרנתי והחלטתי לבקר אף אני אצל הידעונית ע"מ לחזות בפלא הרמתי טלפון ולתדהמתי קבעה לי תור למחרת (אני לא מייחס את זה לאלת המזל אלא למצב התעסוקתי של הידעונית) באתי אליה לבד והשתדלתי לא להביא עימי דעות קדומות או ציניות מולדת של שמאלן אשכנזי (אני לא יודע עם הצלחתי, אבל מאד השתדלתי).

גילוי נאות הידעונית הייתה מאד אינטליגנטית ורהוטה, שאלה אותי שאלות מעגליות שנועדו כביכול להיכרות ראשונה בינינו אני לא נידבתי אינפורמציה אבל אני נשבע שלא כיזבתי ולא מנעתי ממנה אינפורמציה חיונית.

אחרי כחצי שעה של גישושים כנ"ל, הידעונית התחילה לשפוך את תובנותיה, ואני כל הזמן חשבתי על הכסף שזרקתי ועל הזמן שביזבזתי מבלד להטוטי לשון משתמעים לשני פנים, לא היו בדבריה לא בשורה ולא הארה היא לא ירדה ל"מעמקי נפשי" ואף לא הצליחה להוציא מפי לו קריאת התפעלות אחת.

מה קרה כאן ? זו שאלה ששאלתי עצמי מאות פעמים והתשובות הגיעו גם ממני וגם מברי המזל ש"הוארו" ע"י הידעונית אני "לא הייתי מספיק פתוח", או "חסמתי אותה" מלהסתכל לתוך נפשי המיוסרת, או "לא מאמין בכלום", או הלכתי לשם "ע"מ להוכיח שהיא שרלטנית" האמת, לדעתי היא פשוטה הרבה יותר אני לא נתתי לה לתמרן אותי כך שתספר לי דברים על עצמי שאני עצמי סיפרתי לה, מבלי שאזכור שעשיתי זאת !!

ולדעתי, זאת שיטת כל הקוסמים המוזכרים כאן, בתוספת מודיעין מדויק שהם מקבלים על חלק מהאנשים, שביקרם הם חפצים.

אני לא יכול שלא להיזכר בסיפור שלקוח מהמיתולוגיה היוונית שליט כלשהו התייעץ עם ה"אורקל מדלפי" לגבי היבול של אותה השנה האורקל ניבא שחורות על היבול שיבול וירקיב טרם עיתו, וכשזה לא קרה והיבול עמד להיות מוצלח מאד, הוא שלח בליליה שליחים מיוחדים שירעילו את השדות ואת בארות המים ע"מ שנבואתם תתקיים כלשונה אני יודע שזו שיטה מאד נפוצה אצל כוהני הוודו ולא פוסל את האפשרות שזה קורה גם אצל ה"באבות" שלנו.

ולסיום, אני מבקש מהקוראים לספר לי סיפורי עלילות של ידעונים, אם מנקודת מבט של הערצה ואם מנקודת מבט צינית ננסה לקיים כאן דיון מושכל בסוגייה, ובגלל המדיום הקר הזה שנקרא אינטרנט, אנחנו מחוסנים מלבוא לידי תגרות ידיים.