היוזמה לבלוג הזה באה ממצוקה, מבודחת כלשהו עלי לומר - והיות ופורים היום, העתון מלא בסיפורים על פדופילים ובנוסף זה קשור לעניין שעליו אני כותב, אספר לכם בדיחה :

ילד בן 10 חופש ע"י הוריו ה"מקוריים" לרתך, עם כפפות, סרבל ומגן רתכים (יכלו לחפש אותו למלך אחשוורוש, אבל מה לא עושים ע"מ להיות מקוריים) ; וכך מחופש, עושה הילד את דרכו לבית הספר, ברגל.

בדרך קולט אותו פדופיל שנוסע ברכב ומחפש קורבנות לתאוותיו הנפסלות - הוא רואה את הילד (המחופש לרתך, כפי שציינתי) ומציע לו טרמפ לבית הספר. היות ויורד גשם (כמו בכל פורים, כך אומרים) הילד נעתר בלי שהיות.

מתחילים לנסוע, והפדופיל השמח בחלקו שואל את הילד - "אתה יודע מה זו אורגייה ?" והילד עונה "לא, אף פעם לא שמעתי על זה" והפדופיל מתעקש "אתה יודע מה זה פדופיל ?" והילד המבוייש מבורותו עונה "תראה דוד, אני לא ממש רתך, רק התחפשתי לפורים".

ואחרי שצחקנו, לסיפור המעשה - יש לי מנורת חימום שמשמשת אותי בקליניקה שלי לרפואה סינית - החלק המחובר לבסיס המנורה העשוי מתכת (כן,כן לא פלסטיק - זה מיוצר בסין) נשבר והיבואן צחק עלי כשפניתי אליו לקנות רק את החלק ; נשארתי עם אופצייה יחידה - לחפש רתך שישים לי 2 "פיקים" (אם לא הבנתם, בשפת הרתכים האמיתיים זה ריתוך שתי נקודות) - ההחלטה לוותה בהתלבטות על גובה התשלום שיאה לשלם על עבודה "כלום" כזו, ואני מודה, התמקחתי עם עצמי שעות ארוכות.

אחרי שהחלטתי מה המקסימום שאני מוכן לשלם על עבודה כזו, יצאתי שמח וטוב לבב לחפש רתך - נעזרתי לשם כך במנוע החיפוש של ביז בערך "רתך" וקייבלתי תוצאת חיפוש אחת "תן לי את דירתך לשיווק ללא התחייבות לעמלה" ; בחיפוש בדפי זהב היו לי כמה הצלחות וירטואליות שאחריהן החלטתי לחפש בדרך המסורתית - כיתת רגליים באזורי תעשייה זעירה, או מה שחשבתי לכאלה.

להלן תוצאות החיפוש בשלושה אזורים כנ"ל :

1, האזור הראשון הפך למדרחוב עמוס בבתי קפה

2. באזור השני, אחרי שני סיבובי סרק, נכנסתי, בצר לי, לחנות לריהוט משרדי (יש כאלה 10 ברחוב) ובעל החנות, איש מבוגר וחסר תעסוקה נדנד ראשו וצקצק בלשונו כשאמר לי שעד לפני שנה הייתה מסגריה לידו, מנוהלת ע"י שני אחים שבקושי הוציאו פרנסתם מהמסגריה - בסופו של דבר נשברו, השכירו את המסגריה (אגב הם בני למעלה מ 60 ואת השטח קנה אביהם - סיפור הסינדרלה הרגיל) לטובת 2 מוסכים, והיום הם מעבירים את זמנם בבתי קפה(כנראה במדרחוב הנ"ל) כשבכל חודש הם משלשלים לכיסיהם 10.000 דולר.

3. באזור השלישי, ההבדל הוא שלא היה מי שיספר לי סיפור כנ"ל - זה הפך לאזור של מוסכים בלבד.

אז מה אנחנו למדים מהנ"ל - המושג עבודה עברית היה שייך רק לחלוצים שהשאילו את הסממנים מארגוני הפועלים בארץ מוצאם, אבל ברגע שחזרנו להיות אנחנו עצמנו, עם לבטח ישכון, חזרנו לסורנו (כעם אני מתכוון) ואנחנו עוסקים במלאכות המסורתיות שלנו - סיטונאות וקמעונאות (אני נשבע שזה לא בא ממקום של שנאה עצמית או אנטישמיות).

קיצורו של עניין - אני עדיין מחפש את אחרון המוהיקנים, בעל רתכת פעילה שיסכים לשים לי שני "פיקים" - מכירים כזה ?!?