למידה מתוך הקשר
- למידה שהיא מתוך הקשר, שיש בה ממשיות ובעיקר שיש בה משמעותיות למשתמש/ללומד, היא הכי מרגשת והכי משמעותית לכולם.והרי לכם סיפור...בסדנה בביהס חרדי לבנים בעלי לקויות תקשורת בירושלים הקסם קרה.הנערים עבדו מדהים ובחדוות יצירה ועשייה מבלי לעצור לרגע, ויצרו תוצרים מקסימים.וזה לא מה שהיה משמעותי.מה שהיה משמעותי הוא זה...אחד הנערים בנה איתי שולחן סטנגה (הוקי אויר מעץ),השיחה איתו מרתקת ומנכיחה את המסר הנ"ל:אני: בוא נמדוד, מה אורך הפלטה? וכמה זה חצי מהגודל?הנער : הפלטה 90 סמ'אני: כמה זה חצי מ 90?המדריך: מגלגל עיניים ומסמן לי עם הראש והעיניים - "לא" אל תשאלי אותו הוא לא ידע ויהיה מובך"... כך הבנתי מהלך הסיטואציה.הנער: 45 זה חצי.אני: וואו אלוף, צודק, יאללה סמן חצי לוח שנוכל להתקדם.המדריך: מה? , מה אמרת? איך ידעת? עשית את החשבון בראש? בקלות?בקיצור, היה בשוק...אני: ברור שידע, עשה את זה בשנייה כי זה משמעותי שהשולחן יהיה בדיוק חצי חצי כדי שיהיה משחק שווה.נתנו כיףףףף ענקייי.המדריך נשאר בפה פעור.מסקנה - לקויות או רגילים, צעירים או בוגרים...כשמאמינים בהם, שואלים אותם שאלה בעלת הקשר, נראית לעין, משמעותית לעצמם, כשלא חוששים לשאול, כשמתייחסים אליהם כשווים בני שווים...זה פשוט קורה.הם יודעים, ואף מסוגלים לשלוף את הידע וליישם.השולחן יצא מושלם וחצי חצי מדוייק בין שני חלקי השחקנים. כמו כל שאר השרפרפים והמדפים.דיוק ורצון להיות מסוגלים בקרב לקויי התקשורת הם קריטיים, בעצם, כמו אצל כולנו.כל שצריך זה להאמין במסוגלות שלהם, לתת את הזמן והביטחון שהם זקוקים לו.
מנגרים מהלב
נעים מאוד וברוכים הבאים ל"מנגרים מהלב"- סדנאות לפיתוח מיומנויות אישיות וקבוצתיות באמצעות עץ. האני מאמין שלי הוא שכל אחד יכול/ה, שקבוצה צריכה לפתח את מיומנויות המסוגלות ותחושת השייכות של חברי הקבוצה בא