בפסק דין שיצא מלפני בית המשפט העליון ביום ה – 19.3.2019, נקבע כי הדוקטרינה בדבר “טעות סופר” היא במצב בו נוצר פער בין הרצון הסובייקטיבי המשותף של הצדדים לבין הנוסח הכתוב של ההסכם. פער זה יכול להתבטא במגוון דרכים: החל משגיאת הקלדה, דרך ניסוח שגוי של סעיף זה או אחר באופן שאינו משקף את אומד דעתם הסובייקטיבי של המתקשרים בחוזה, וכלה בהכללת סעיפים או נספחים שלצדדים לא הייתה כוונה לכלול בהסכם.

למראית עין מפתה לחשוב, כי “טעות סופר או טעות כיוצא בה” היא דווקא טעות קטנה, כגון טעות באות אחת או בפסיק שהושם שלא במקומו; אך למעשה אין כל מניעה, שגם מה שנראה על פניו כטעות גדולה יותר, כגון החלפת מסמך במסמך, יהיה בגדר זה. כל זאת מפני שהמבחן הקובע הוא המבחן המהותי, ולא המבחן הכמותי.

בכל מקרה, חובתנו, עורכי הדין, הן מקצועית והן מבחינת הזהירות הנדרשת, לבדוק היטב את נוסחי ההסכם הסופיים כפי שמובאים לחתימת לקוחותינו!!

הכנס טקסט כאן