חג האילנות בפתח וזכרונות מחג הנטיעות מילדותי מציפים אותי.

יש לי עכשיו המון זמן פנוי למחשבות עקב הפציעה בקרסול ואני מוצאת את עצמי יושבת ומשתפת אתכם במחשבותיי.

הרי כתוב בתורה:"כי האדם עץ השדה" .

העץ הוא כמו האדם זקוק לארבעת היסודות אדמה, מים, אויר ואש (שמש) כדי להתקיים .

האדמה .

האדם זקוק לבסיס יציב שיכול לספק לו ערכים ומוסר שיתמכו בו בהתפתחותו בערוב הימים.

כעת בתקופת ההחלמה מהפציעה.

יש לו בית יפה ורכב מפואר .

המים הם מקור החיים בלעדיהם העץ ימות, באמצעות מערכות מסועפות של שורשים מגיעים אל העץ מי הגשמים הנספגים באדמה.

התורה משולה למים כשם שהגשם מגיע מהשמים כך גם התורה זורמת מה' לעם ישראל ומעניקה לו כוח וחיות לרוח האנושית. החיים בדרך התורה מניבים חוכמה ומעשים טובים. ללא מים האדם מתיבש ומאבד את כיוונו.

האויר העץ זקוק לאויר כדי להתקיים באויר יש חמצן שהעץ זקוק לו לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינטזה. באטמוספירה בלתי מאוזנת העץ יחנק וימות.

בתורה כתוב כי ה' יצר את האדם באופן דומה "ויפח באפו נשמת חיים" ( בראשית ב' 7).

האש העץ זקוק לאור שמש כדי להתקיים,אנרגיית האור מפעילה את תהליך הפוטוסינתזה, תגובה כימית לצמיחת העץ.

האדם זקוק לחום הידידות של המשפחה והקהילה. האדם קולט אנרגיה מחברים , עמיתים, שכנים, בני משפחה.

זה לא מקרה שכל המצוות והטקסים של הדת יהודית קשורים קשר הדוק למשפחה וקהילה.

הולדת תינוק, בר/בת מצווה, חתונה, מוות.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצרצר ששמעתי לפני שנים.

איש זקן נטע עץ .

פנה אליו בחור צעיר ושאל אותו:"מה אתה נוטע?"

ענה הזקן:"עץ חרוב"

אמר הצעיר:"שוטה אתה- אינך יודע שנדרשות שבעים שנה כדי שעץ החרוב יתן פרי?"

"זה בסדר" ענה הזקן. "כשם שאחרים נטעו בשבילי, כך אני נוטע לדורות הבאים".

כאשר השנה תכרסמו את תרמילי החרוב, תשאלו את עצמכם 3 שאלות:

1. האם אני מקבל את המזון, המרחב הרוחני שליו אני זקוק/ה כדי לצמוח או שאולי העץ שלי עמוס באינפורמציה מיותרת ובחומרונות?

2. האם אני חלק מקהילה חזקההמספקת חום וסביבה מזינה? או שאולי אני דמות אנונימית ביקום אורבני ואינטרנטי?

3. האם אני צופה קדימהו יודע/ת שהענקתי בסיס הולם "לצמחיה" עבור הדורות הבאים?

אני רוצה להודות מקרב לב לכל חבריי הקרובים ואף הרחוקים שעצרו לשניה ויזמו קשר עימי, לחזק לתמוך, לשאול לשלומי.

אי מרגישה מבורכת שאני מוקפת בקהילה של אנשים נפלאים וזה רק נותן לי מוטיבציה לחזור לפעילות במהרה ולהמשיך במלאכתי.

אוהבת אתכם

מירב אבני

מומחית לנטוורקינג אפקטיבי