אז מה למדתי מאופיר חיים האיש שעשה היסטוריה וריגש מדינה שלמה?

במוצ"ש האחרון צפיתי בראיון שנערך עם אופיר חיים מאמן הנבחרת הצעירה בכדור רגל שהגיעה למקום שלישי באליפות העולם.
מייד בתום הראיון צפיתי בו שוב כי הבנתי שיש הרבה מה ללמוד ממנו ורציתי שהתובנות שלקחתי ממנו ייחרטו בזכרוני.
בראיון פגשתי אדם צנוע עם הרבה רגש שסיפר על המסע שלו עם הנבחרת, יותר חשוב, הוא סיפר בענווה ובהתרגשות על מסע החיים הפרטיים שלו עם בנו האוטיסט.
למדתי  שעם אמונה חזקה ונחישות אפשר להגשים כל חלום שנרצה, נציב מטרה, נתחבר למיקוד ועשייה נטו. נתנתק מכל מי שמוריד לנו את האנרגיה, 
אפילו ולמרות זאת שהאנשים האלה מנסים להחזיר אותנו למציאות (לכאורה לטובתנו) ומנסים לגרום לנו להאמין במה שהם מאמינים שאלו בעצם האמונות המגבילות שלהם. 
אופיר מספר שכל פעם שהגיע לאיזה שיא, הוא חטף סטירה מהחיים ומהמציאות שמחזירים אותו לאתגרים היום יומיים עם אור הילד האוטיסט, כפי הבנתי במצב מאתגר מאוד עד כדי אלימות כלפי בני המשפחה.
ראיתי מנהיגות שבה אין ייאוש, גם אם המומחים אומרים שאין סיכוי.

הוא מספר שאור לא דיבר עד גיל 7 והמומחים אמרו לו שאין סיכוי שהילד ידבר, אופיר לא וויתר והיה חדור וממוקד מטרה לשנות את המציאות.

מנהיגות שבה הוא למרות שהיה מפורק מבפנים, שידר החוצה את מה שמנהיג צריך לשדר, עוצמה, נחישות, מיקוד ודבקות במטרה יחד עם זאת גם ענווה, רגישות ופשטות. 
אופיר לימד אותי שהאשמה עצמית בתוצאות ולא משנה אם הן כוח עליון או תוצאות אישיות זו תכונה שזוללת את האנרגיה ולכן צריך להפסיק לחשוב בצורה זו ולהמשיך להתקדם לעבר המטרה.
אופיר לימד אותי שהסתרה היא זולל אנרגיה מספר 1 בחיים, הוא ניסה במשך שנים להסתיר את העובדה שיש לו בן אוטיסט וזה פגע בו ובמשפחתו מאוד. ברגע שהפסיק להסתיר את העובדה הזו, חש שחרור ויכולת לפרוץ קדימה ולהתמודד עם אתגרים בחיים.

גם האנשים סביבו שנחשפו לסיפור האישי שלו למדו שיעור חשוב לחיים באיך מתמודדים עם אתגרים ואיך חולמים ומגשימים. 

אופיר בעצם הבין ש"מה שקרה לו, לא קרה לו אלה בעבורו." 

את הכלים שהבן שלו והמצב הנתון נתנו לו, הוא בעצם לקח והשתמש בהם להתפתחות האישית שלו ובעצם דרך הכלים האלה הפך להיות המנהיג הענק שהוא היום.

אז תודה רבה לך אופיר חיים יקר על השיעורים שנתת לי.