תקשורת מקרבת בזוגיות
בהנחה שאנו לא רוצים לפתוח במריבה וגם בן/בת הזוג לא רוצה, מה עלינו לעשות כאשר אנחנו נפגעים, מתוסכלים, מאוכזבים, פגועים, כועסים מאדם שקרוב אלינו ?
יש כמה טכניקות של תקשורת מקרבת שפיתח פסיכולוג יהודי אמריקאי מרשל רוזנברג.
אני מבקש להתייחס לטכניקה אחת שהיא הפניית המבט פנימה והפסקה של האשמה ושיפוט.
ממליץ להשתמש במסרים עם המילה אני בכל פעם שמרגישים נפגעים או כשרוצים להעביר מסר ברור מבלי לפגוע בן הזוג.
המסר אמור להיות ברור ומורכב מארבעה חלקים.
עובדה – תיאור עובדתי, אני רואה, אני שומע וכו'
רגש – הבעת רגש, אני מרגיש ש...
צורך – הבנת והבעת הצורך שנפגע ... כי אני צריך ל...
בקשה – הבעת בקשה אני מבקש...
התקשורת המקרבת עוסקת בתיאור העובדות, מסבירה את הרגשות שלנו, ומאפשרת לנו ולבן/בת הזוג להבין את הצורך שלנו ומאפשר לבקש בקשה ולא דרישה.
כדי להפוך תקשורת מקרבת לשפת יום יום שלנו, צריך להתאמן בהתבוננות לא מאשימה ולא שופטת, בהבנת הרגשות והצרכים שלנו, רצוי שתהיה יכולת להתעניין, להתבונן ולהבין את הצרכים של האחר ורגשותיו.
לדוגמא: אמא נכנסת לבית ורואה את החדר של הילד מבולגן, בדרך כלל היא תכעס ותשאל מדוע יש באלאגן? תאשים את הילד בזלזול ומכאן הדרך קצרה למריבה.
עדיף בעצם להגיד, אני רואה שהחדר מבולגן אני מרגישה מתוסכלת מכך אני עייפה אחרי יום עבודה, אני צריכה שקט ומנוחה, אני מבקשת אם אתה יכול לסדר את החדר.
בדוגמא הזו, היא לא האשימה ולא שפטה את הילד, היא הביעה את הרגשתה הפיזית והמנטאלית מבלי להאשים את הילד. הבקשה שלה לאחר מכן היא ברורה ומובנת.
לימוד סגנון התקשורת הזו, דורש הרבה תרגול בכדי שנלמד לשים לב לפרשנויות ולשיפוטיות שלנו.
מי שרוצה להעמיק מוזמן לצפות בשיעורים של מרשל רוזנברג ביוטיוב, מומלץ מאוד.
בהצלחה.
תודה שקראתם עד כאן.
שמי שלמה כוכב הייעוד שלי בחיים והוא להשפיע טוב על הדור הבא ע"י הפעילויות שאני עושה. אני מרצה, מנחה קבוצות ומאמן מוסמך, חבר לשכת המאמנים. בוגר מסלולים שונים של אימון במסגרות בתי הספר של יוזמות, בר איל