ילדינו לומדים דברים רבים מתוך התבוננות בנו המבוגרים. חשוב שההורים יתנהגו בעצמם בהתאם לחוקים, לאמונות, לערכים ולעקרונות שהם מעבירים לילדים מאחר והילדים לומדים תוך חיקוי המבוגר. המסר שאנחנו מעבירים בהתנהגותנו הוא חזק ומשפיע . כאשר אנו מצפים מהאחר שיתנהג באיזושהי נורמת התנהגות, עלינו להוות דוגמה בהתנהגותנו. אי- אפשר לקלל ליד הילד את הנהג ש"חתך" את נתיב נסיעתנו ולאחר מכן להעניש אותו כי "ניבל" את פיו. איננו יכולים ללמד ילד התנהגות אחת ולהתנהג בצורה אחרת. ועל כן המסרים שאנחנו משדרים לילדינו צריכים להיות ברורים וחד משמעיים, עם אמות מוסר אחידות עבורנו ועבור ילדינו. 

באחד הבקרים ישבתי עם חברה בבית קפה ונהנינו מקפה משובח. שולחן לידינו ישבו אישה ונערה מתבגרת, שהתברר בהמשך שהן אם ובתה. הנייד של האם צלצל, האם פנתה לבתה ואמרה: "אוף זאת שוב סבתא המעצבנת, תגידי לה שאני בשירותים". הבת, ענתה לשיחה וחזרה על דברי האם.
לאחר מס' דקות (אי אפשר היה שלא לשמוע), הורמו הטונים בשיחה שלהן ושמענו את האם אומרת לבתה "יש לי הרגשה שאת מבלפת ומספרת לי סיפורים, מי לימד אותך לשקר?"
באינסטינקט הראשוני שלי רציתי להסתובב אליהן ולהגיד "הלו, מעניין מי מלמד אותה לבלף?" שלא לדבר על מה למדה הנערה על כיבוד הורים, אבל כמובן שלא התערבתי בשיחתן. 
אז הבה נקדיש שנייה למחשבה לפני שאנחנו אומרים, מתנהגים ומבקשים מילדינו דברים שאנחנו רוצים שהם יהיו הערכים ואבני היסוד עליהם נגדל אותם.