הילדים מרגישים הכל – גם את השקט וגם את הדאגה
- אמא יקרה, מתקרב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.זה יום עמוס רגשית – לכולנו.אבל במיוחד כשיש ילדים קטנים בבית,
עולה השאלה: איך מדברים איתם על זה?ומה עושים כשיש צפירה –
במיוחד בעידן של אזעקות ומצב בטחוני?הנה כמה דברים שיכולים לעזור:
קודם כל – לעצור רגע ולהתכונן בעצמך.הילדים מרגישים הכל – גם את השקט וגם את הדאגה.אז קחי נשימה, תני מקום לרגשות שלך, ואז בחרי מה את רוצה להעביר להם.
הסבירי בפשטות ובגובה העיניים.משפטים כמו:"זה יום שבו אנחנו זוכרים אנשים שחיו כאן לפני הרבה שנים ועברו דברים מאוד קשים.אנחנו עומדים דקה בשקט כדי לכבד ולזכור אותם.זה מספיק. קצר, פשוט, ובטון רגוע.התכונני לצפירה – הסבירי מראש.אם יש אצל הילד פחד מאזעקות – תבדילי בין השניים.הצפירה ביום הזה היא לא אזעקה. היא רק צליל שמזכיר לכולנו לעצור לרגע.הציעי דרך להשתתף – לפי גיל הילד.אפשר לצייר, להדליק נר, לעמוד יחד בשקט – גם כמה שניות זה המון.העיקר הוא התחושה של שותפות וחיבור, לא הדיוק.וזכרי – זו לא רק ההסברה, זו החוויה הרגשית.הילדים לא תמיד יבינו את המילים, אבל הם תמיד ירגישו את הרגש.וזה בסדר אם זה לא מושלם – זה כן חשוב שזה יהיה ביחד, איתך. 
א.ד.ר ניהול אנרגיה
אני אורלי, מאמנת לאימהות ונשות מילואים. מלווה נשים שממשיכות להחזיק את הכול — גם כשהלב כבר עייף. החיים לצד מילואים, מציאות ביטחונית לא יציבה, ניהול בית, ילדים, פחדים ושגרה שלא באמת שגרה — יוצרים עומס