אבא , ניצול כמעט בודד ממשפחה ציונית גדולה ומכובדת שנספתה בשואה החליט לאחר המלחמה לצאת למסע קשה וארוך לארץ ישראל, חלק ניכר מרכושו היו זוג מכנסי עור יקרות ומעט מאוד חפצים בדרכו לארץ חצו גבולות ופסגות הרים מושלגות שם פגש את אמא שלי יהודית שץ ז"ל גם היא אבדה כמעט את כל משפחתה בהונגריה אבא מאוד רצה להרשים את אמא ולהזמינה לבילוי מפנק , אבל הכסף אזל חברים שראו אותו בצרתו יעצו לו למכור את מכנסי העור שנשא עימו "זכר לימים טובים יותר" "ישראל היא ארץ חמה מאוד ולא תזדקק למכנסיים ,מכור אותם ותבלה" בכסף שקיבל יכול היה להזמין אותה ל..... גזוז וכך נצתה האהבה.... לארץ ישראל לא נכנסו , הבריטים עצרו אותם בעתלית ולקחו אותם למעצר ארוך בקפריסין בשנה שהיגיעו ארצה היה החורף הקר ביותר בא"י בתל אביב ירד שלג ומכנסי העור החמים חסרו מאוד לאבא. ותמיד ביום השנה להכרותם אבא היה נזכר באותן מכנסי עור ובכוס הגזוז שעזרה לו להקים משפחה בא"י אבא ואמא כמעט ולא ספרו את שעברו בתקופת המלחמה , זה כאב להם מאוד לספר כל הסיפורים התחילו בדרך ארצה ובהכרות שלהם המכנסיים של אבא , מרדכי שץ ז"ל - בזכותם אני קיים, מיצגים דור שלם של ניצולי שואה שעלו ארצה והקימו מדינה לתפארת