אז מה עושים הלאה? אני שואל את עצמי. מאוד הייתי רוצה להצליח בגדול, אבל בשביל זה אני צריך השקעה מאוד גדולה של זמן, כסף וזה יבוא על חשבון המון דברים שאני נהנה מהם היום. "טוב אז נעזוב את זה", אני אומר לעצמי, "נמשיך עם הדברים שאני כבר עושה ואולי לאט לאט זה יגדל". אוף, שוב ויתרתי על החלום הגדול שלי, שוב נשארתי במקום וחווה תסכול, כעס והכי חזק אני חווה שפספסתי. למה כשאנחנו חושבים בגדול, רובנו נעצרים ולא זזים קדימה? איך אפשר לזוז לעבר המטרה הגדולה שלנו בלי לעצור ולחוות את הפספוס הזה שרובנו מכירים כל כך טוב? בן האדם בטבעו נמנע משינויים. זהו מנגנון טבעי שקיים בנו מאז שנוצרנו. ככל שהבדל בין מה שאנחנו מכירים לבין מה שאנו רואים מולנו גדול יותר כך ההימנעות שלנו מהחדש גדלה גם היא. כאשר אנו שמים לנו מטרה רחוקה, רובנו מצליחים, בצורה זו או אחרת לראות אותה ולהשוות אותה למה שיש לנו היום. המרחק הגדול מהמציאות יוצר אצלנו את התופעה הבסיסית של FFF (Freeze, Fly or Figh) אנו קופאים על מקומנו, בורחים או נלחמים על מנת להציל את עצמנו מהשינוי. עד כמה שהדבר נראה הזוי, אנו אלו שעוצרים את עצמנו מההצלחה הגדולה שמצפה לנו. כן יש גם נסיבות בדרך שאולי ישפיעו, אך ברוב המקרים, אנו לא מגיעים אפילו לשלב בו הנסיבות מגיעות לידי ביטוי. אז מה עושים? חותכים... מה זאת אומרת? לוקחים את המטרה הגדולה שלנו ומתחילים לחתוך אותה למטרות קטנטנות. אין זה משנה אם אני רוצה זוגיות או עסק גדול או אולי טיסה מסביב לעולם, כל אחת ממטרות אלו בנויה משלבים רבים. טיסה מסביב לעולם למשל בנויה משלב ראשון שאומר היכנסו למחשב, אחר כך – חפשו תאריך שיש בו חופש, אחר כך מצא יעד ראשון, אחר כך – בדוק נתיבי הגעה וכן הלאה וכן הלאה. אם נעשה את השלב הראשון בלבד, האם זה יפחיד? כנראה שלא. ועכשיו ארי שעשינו אותו האם השלב השני מפחיד? ככל הנראה לא. אם נעשה כל שלב בדילוגים ולא בקפיצות בין הרים נוכל להגשים או להגיע קרוב יותר לכל מטרה שנציב. אם בדרך ניתקל במטרה קטנה שתיראה לא אפשרית או מפחידה, כל שעלינו לעשות הוא לפרק גם אותה לחלקים קטנים יותר ויאללה למטרה הבאה. אז מה המטרה הגדולה שלך? ומה השלב הראשון בדרך אליה? ניצן קליין – מאמן בכיר ומנחה סדנאות דרך חוויה