מעצמאי לבעל עסק

כבעלי עסקים האם חשבתם פעם שאחרי כל כך הרבה השקעה של זמן וכסף עדיין העסק שלכם ידרוש כל כך הרבה מכם? האם כשהקמתם את העסק חלמתם על החופש והרווחה הכלכלית שהעסק ייתן לכם בחייכם? אז מה קרה שהעסק הפך להיות המעסיק שלכם? ויותר חשוב, איך משנים את העסק כך שיביא את הרווחה והחופש. רוב העסקים הקטנים קמים מתוך רצון של היזם, בעל העסק, לעשות שינוי בחייו ו/או להביא את היכולות שלו לידי ביטוי ללא הגבולות שעבודה כשכיר מציבה בפניו. כאשר זו ההסתכלות שממנה בא בעל העסק, ברוב המקרים, הוא לוקח על עצמו את החלק המקצועי שעליו מושטת העסק – אם זה עסק שירותי – הוא נותן השירות, אם זה עסק יצרני - הוא היצרן בפועל ואם זה עסק קימעונאי – הוא המוכר והקניין גם יחד. אצל חלק גדול מבעלי העסקים הללו הסיבה נעוצה ברצון להיות בנקודת ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות העסק על מנת לקבוע את הסטנדרטים בכדי שהעסק יצליח. המחשבה העיקרית המניעה אותם הינה : "אם אני עושה את הדברים אזי הם יתבצעו בצורה הטובה ביותר". החשיבה הזו היא זו שעוצרת את העסקים מלצמוח ולהפוך מעסק משעבד לעסק משגשג כלכלית. האמת היא שבעל העסק משפיע בצורה הרבה ביותר כאשר הוא מתעסק בבעלות על העסק ולא בחלק המקצועי. כלומר הוא זה שמכתיב את הסטנדרטים, הוא זה שמקצה את התקציב, הוא זה שקובע את המדיניות והאסטרטגיה והוא זה שקובע מי ינהל מה בעסק שלו. אני נוהג להשוות את העסק לבית שלנו. כמו בעסק גם בבית, בתור בעלי הבית, אנחנו נהיה אלו שקובעים את הצבע של הקירות, את הריהוט, את מי מבעלי המקצוע נבחר להעסיק ובכמה תקציב. אנחנו לא נהיה אלו שמבצעים בפועל את כל העבודות על מנת שהבית יראה כמו שהוא ויאפשר לנו את מה שהבית מאפשר לנו. גם בבית, כמו בעסק, עדיין תהיה קיימת בידינו האפשרות לבחור אילו חלקים אנחנו רוצים לבצע בכוחות עצמנו. אלא שנעשה זאת מתוך התבוננות על ההתנהלות הכוללת ולא מתוך החשיבה שבכך אנחנו תורמים הכי הרבה. רבים מבעלי העסקים איתם אני נפגש נרתעים מהמעבר מהתחום המקצועי לבעלות על עסק המפעיל מספר בעלי תפקידים. מעבר המתבקש על מנת להגדיל את העסק וליצור עסק משגשג. הנושא הכספי, לרוב, הוא הנושא הראשון והמרכזי העולה כסיבה לכך שאינם עושים את השינוי. הנושא הכספי הוא אכן גורם חשוב בעסק. לעסקים לא תהיה זכות קיום ללא רווח כלכלי ובלי כסף שום עסק לא יוכל לעשות שום שינוי. אלא שהכסף הוא גורם חיצוני וברוב המקרים אין הוא הבעיה האמיתית. מדוע אני מרשה לומר זו בצורה גורפת? כיוון שקיימות היום מספר אפשרויות להוסיף כסף לעסק. לכן אם הייתה לבעל העסק אמונה מלאה ביכולת העסק להיות ריווחי בצורה משמעותית, רבים יותר היו מעיזים לקחת הלוואות מתוך אותן הלוואת ללא ריבית כמעט שהמדינה מספקת על מנת לעודד עסקים קטנים או משתמשים במשקיעם או אפשרויות אחרות על מנת להגדיל את העסק. האתגר איננו הכסף, אלא האמונה של בעל העסק, שהעסק אכן יכול לצמוח ולגדול לרמה כזו שיוכל לכלכל מספר אנשים ועדיין לכלכל את עצמו. יותר מידי עסקים מסביבנו ניסו ולא הצליחו או הצליחו לתקופה ונפלו בכדי שנאמין שאנחנו יכולים. על מנת ליצור את האמונה אני ממליץ לכל בעל עסק לבחון את העובדות בעסק שלו בצורה המדויקת ביותר האפשרית. הדרך הבדוקה לבחון עובדות היא ליצור תוכנית עסקית בסיסית אשר תכלול את מהות העסק, האסטרטגיה, את תוכנית השיווק לאותה אסטרטגיה (כולל התבוננות על המתחרים והתמחורים) ותוכנית פיננסית שתכלול לפחות את הפעילות לשנה הקרובה ואת התכנון להחזר ההשקעה הדרושה בעסק. תוכנית כזו יכולה להראות לך – בעל העסק, לא רק את ה"מה" אלא גם את ה"איך" על מנת להגיע לעסק שיכול לכלכל מספר בעלי תפקיד וליצור עבורך את החופש והרווחה הכלכלית שרצית כשפתחת את העסק. רוצים ליצור את אותו חלום של חופש ושגשוג כלכלי זה בידיים שלכם, שנו את הפרספקטיבה וקחו אחריות על העסק שלכם.

שמי ניצן דווה-ראג' קליין ואני מחבר א.נשים לתשוקה. אני אבא לשתי בנות וסבא לשלושה נכדים. את חיי כמורה ומנחה למודעות ולמיניות מודעת התחלתי אחרי יותר מעשור וחצי בהיי-טק, בתפקידים שונים בארץ ובארצות הברית.
