מלמטה נשמעים קולות מרים של צעקות צורם לי באוזן. מפר את השלווה המקלט מימיני מזמזם כותרות של מלחמה אנושית. עצובה. בלתי נתפסת. קול ברור וגבוה מתאר את הזוועה המתמשכת, היום יומית, המעצבנת ואני נשען לאחור על ספה עצובה צרצרים רצים ברוח איומה הבדידות מהר הגיעה לעיר החשוכה שבע יונים בכיכר מלקטות את כל הבא ליד ממול עדיין דם והרג הנה נפל עוד אחד עכשיו בקיוסק המאובק ברנש רוכש עוד אשליה מולו ילד עצוב עם מבט מבויש וזה עולם קצת מוזר מלא אי צדק ובושה קשים עם עצמנו בלי טיפת חמלה זה לא נגמר זה רק נמשך ואני נשען לאחור על ספה עצובה צרצרים רצים ברוח איומה הבדידות מהר הגיעה לעיר החשוכה שבע יונים בכיכר מלקטות את כל הבא ליד ממול עדיין דם והרג הנה נפל עוד אחד אם רק נביט לעבר האופק אולי נמצא איזו תקווה