הכנס טק

1

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

עב 001190/06

בפני:

נציג מעבידים – גדי הבר

נציג עובדים – דב מרדלר

13/07/2008

בעניין:

זמיר שרה

ע"י ב"כ

עו"ד אילן גולדנברג

התובעת

- נ ג ד -

מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד אזי נגר

הנתבעת

פסק דין

זו תביעה למתן סעד הצהרתי הקובע כי התובעת זכאית לתשלום פנסיית שאירים מהנתבעת בגין המנוח מר זמיר אשר שנפטר ביום 5.2.05 (להלן: המנוח).

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת נישאה למנוח בשנת 1936, והתגוררה עימו במשך 36 שנים במהלכן נולדו לבני הזוג 6 ילדים.

2.         בשנת 1989, על רקע שוני באמונותיהם הדתיות, נפרדו בני הזוג ועברו להתגורר בדירות נפרדות. בני הזוג מעולם לא התגרשו.

3.         המנוח פרש לגימלאות בשנת 1991.

4.         משנת 1989 ועד מועד פטירתו שילם המנוח לתובעת סך של כ- 2,500 ₪ מדי חודש.

5.         הנתבעת דחתה את בקשת התובעת לתשלום פנסיית שאירים, בטענה כי התובעת אינה עונה על הגדרת "אלמנת פנסיונר" בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, מאחר ולא התגוררה עם המנוח בשנים שקדמו לפטירתו ומאחר ולא חויב בתשלום מזונות לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת.

6.         לאור החלטת הנתבעת כאמור, הוגשה התביעה דנן.

טענות התובעת:

7.         בני הזוג מעולם לא התכוונו לפרק את קשר הנישואין ביניהם והמשיכו לנהל חיים משותפים בהיבטים רבים ובעיקר בהיבט הכלכלי. סכום המזונות ששילם המנוח לתובעת מדי חודש היווה את הכנסתה היחידה, ובני הזוג מעולם לא נזקקו למתן פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת לעניין זה, שכן המנוח עמד בהסכם ביניהם וקיים אותו ברצון ולא בכפייה.

8.         התובעת סעדה את המנוח במהלך אשפוזיו בבתי חולים מסיבות בריאותיות שונות, לרבות במהלך אישפוזו האחרון בטרם פטירתו.

9.         הדרישה להצגת פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת לחיוב המנוח בתשלום מזונות הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד שמן הראוי להכריז על בטלותו.

10.        המטרה הסוציאלית שביסוד הביטוח הסוציאלי הינה למנוע מחסור ממי שהיה סמוך לשולחנו של מבוטח והיה תלוי בו למחייתו.

טענות הנתבעת:

11.        התובעת אינה נופלת בגדר מקרה קצה, מיוחד וחריג, בהם מטעמי צדק זיכה בית המשפט נשים בגמלת אלמנה.

12.        ממועד פרידתם בני הזוג נפגשו לכל היותר פעם בשבוע למטרת ביקור משותף של ילדיהם.

13.        מטרת הוראת התקנון הקובעת כי לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון תקופה בשלה חויב המנוח במזונות על פי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת, אינה מציבה תנאי פורמאלי בלבד אלא מטרתה העיקרית להבטיח כי התובעת אכן זכאית לתשלום מזונות החל ממועד פרידתה בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות.

14.        תקנות הקרן הן חוזה בינה ובין החבר. הנתבעת עמדה בחוזה עם המנוח, ובהיעדר שאירים כהגדרתם בתקנות מוצו זכויותיו של המנוח.

לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

15.        תקנון הנתבעת קובע לעניין אלמנת פנסיונר כדלקמן:

"אלמנת פנסיונר – בת זוגו של פנסיונר ביום בו נפטר, ובלבד שהתקיימו בה אחד משני אלה:

(1)הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר;

(2)הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנתיים רצופות עד ליום בו נפטר, ובלבד שביום בו נפטר הגיעה בת הזוג לגיל קצבת זקנה.

לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חויב הפנסיונר בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת."

16.        במקרה דנן התובע פרש לגימלאות בשנת 1991, כאשר בני הזוג נפרדו כבר בשנת 1989. דהיינו, אין כל ספק, כי התובעת אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנון הקרן, כמפורט בסעיפים 1 ו- 2 לעיל.

            אין לקבל את טענת התובעת באשר לפרשנות סעיף 1 לעיל, כי המונח "גרה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה" מתייחס לכל תקופת נישואיהם ולאוו דווקא שנה רצופה בסמוך למועד הפטירה, שכן לשון התקנון ברורה וחד-משמעית ונקבע באופן מפורש כי על בת זוגו של הפנסיונר לגור עימו "עד ליום בו נפטר".

17.        לפיכך, השאלה שנותרה במחלוקת במקרה דנן, הינה האם הסכומים ששולמו לתובעת ע"י המנוח מהווים בגדר מזונות? ובמידה והתשובה החיובית, האם על אף העובדה שלא ניתן פסק דין לחיוב המנוח בתשלום מזונות, המקרה דנן מהווה מקרה קצה חריג, המצדיק תשלום פנסיית שאירים לתובעת?  

18.        בעל יהודי חייב במזונותיה של אשתו לפי מעמדה ולפי כבודה, ובמסגרת חיוב זה מוטלת עליו החובה לספק לאשתו את כל מחסורה ואת כל צרכיה בהתאם לרמת החיים לה הורגלה בבית בעלה (ראה:ע"א 87/49 לוין נ' לוין, פ"ד ה' 94, 935;בר"ע 114/68 מהצרי נ' מהצרי, פ"ד כב(2) 320). גם כאשר מצבו הכלכלי של הבעל אינו טוב, עליו לספק לאשתו את מזונותיה המינימאליים ולא תשמע ממנו טענה שאין ידו משגת.

            במסגרת חובה זו על הנתבע לדאוג ולספק לאשתו גם מדור, ואף לשאת בהוצאות אחזקתו (ראה:ע"א 328/72 לנגל נ' לנגל, פ"ד כז(2) 470, ע"א 67/84 בכר נ' בכר, פ"ד לח(3) 764).

19.        במקרה הנדון, מדובר במשפחה אשר המנוח היה המפרנס היחיד שלה. התובעת מעולם לא עבדה, ועל כן לאחר שבני הזוג החליטו לחיות בנפרד, המשיך המנוח לכלכל את התובעת ולספק את צרכיה ומזונותיה.

            מעיון בדפי חשבון הבנק של התובעת נראה כי המנוח אכן שילם לתובעת סך של כ- 2,500 ₪ מדי חודש במהלך השנים בהם חיו בנפרד, וכי הסך הנ"ל היווה את מקור הכנסתה היחיד.

20.        לפיכך, אנו קובעים כי המנוח שילם לתובעת מזונות במהלך 16 השנים בהם חיו בנפרד, החל משנת 1989 ועד מועד פטירתו בפברואר 2005.

21.        בדב"ע 37/97-6 ד"ר אליציה פוגל - "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע לב 372, נקבע כי יש לפרש את תקנות קרן הפנסיה, במקרה של ספק, לטובת המבוטח ושאיריו -

"... פרשנות תקנון 'מבטחים', ככל תקנון של קרן פנסיה, תיעשה כדי להשיג את המטרה הסוציאלית הנובעת ממהותו של הביטוח הסוציאלי בקרן פנסיה, וכל מקרה של ספק יש לפרשו לטובת המבוטח ושאיריו."

22.        בדב"ע נב/69-0 אביבה ליאון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 458, נפסק כי ביטוח שאירים בחוק הביטוח הלאומי נועד להגן מפני מחסור כלכלי עקב הפסקת הכנסות כתוצאה ממות המפרנס, וכך נקבע -

"חוק הביטוח הלאומי, בענפי הביטוח לעת זקנה, בטוח שאירים וביטוח נפגעי עבודה, בא להגן מפני מחסור כלכלי שעלול לבוא עקב הפסקת הכנסות כתוצאה מפגיעה בעבודה, זקנה או מות המפרנס." נ

23.        לאור האמור לעיל, נראה כי אף למונח "אלמנת פנסיונר" בתקנון הנתבעת, יש ליתן פירוש זהה, כך שפנסיית השאירים נועדה להגן מפני מחסור כלכלי שנוצר עקב מותו של המפרנס.

24.        אין כל ספק כי בנסיבות המקרה דנן, התובעת אכן היתה זכאית לתשלום מזונות החל ממועד פרידתה מהמנוח, אולם, לאור העובדה כי בני הזוג החליטו שלא לפרק את נישואיהם ולאור העובדה כי המנוח עמד בהתחייבותו כלפי התובעת ושילם מדי חודש במשך 16 שנים מזונות, אזי לא ניתן כל פסק דין ע"י ערכאה שיפוטית, ואף לא היה צורך בפסק דין כגון דא, על מנת לחייב את הבעל בתשלום מזונות.

25.        לאור קביעתנו לעיל, כי התובעת הוכיחה טענתה כי החל ממועד פרידתה מהמנוח שילם לה הנ"ל מדי חודש דמי מזונות, אשר היוו את מקור הכנסתה היחיד, הרי ששלילת זכאותה של התובעת לפנסיית שאירים רק בשל העובדה כי בני הזוג היו במערכת יחסים טובה ולא נזקקו להתערבות של ערכאה משפטית לפסיקת מזונות - ולכן לקבוע כי לא ניתן פסק דין המחייב את המנוח בתשלום מזונות ובכך למנוע מהתובעת כל מקור הכנסה, אינה תוצאה צודקת.

26.        לטעמנו, המקרה הנ"ל הינו ללא עוררין, מקרה קצה, אשר מתקיימות בו נסיבות חריגות המצדיקות הענקת זכאות לפנסיית שאירים לתובעת.

27.        באשר לטענת התובעת, כי הדרישה להצגת פסק דין של ערכאה שיפוטית לחיוב המנוח בתשלום מזונות הינו תנאי מקפח, הרי שדינה –להידחות.

אין כל ספק שאחת המטרות החשובות של קרן פנסיה היא המטרה הסוציאלית של רווחת העובד ושאיריו, כמו כן, אין להטיל ספק גם בכך שהזכאות היא פונקציה של חישובים אקטואריים. מדובר בהסכם המשקלל את כלל האינטרסים של החברים והוא בנוי על הנחות ותחשיב אקטוארי כמו גם על בסיס של עזרה הדדית, שוויוניות ועקרונות סוציאליים.

הנסיבות החריגות במקרה דנן, הן שהביאונו לכלל מסקנה כי התובעת זכאית לתשלום פנסיית שאירים, ועל כן בעניינה אין הוראת התקנון יכולה לעמוד. אולם, אין בכך בכדי לקבוע כי התנאי להצגת פסק דין מערכאה שיפוטית, כאמור בתקנון הנתבעת, הינו תנאי מקפח אשר יש לבטלו.

28.        אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה – להתקבל.

על הנתבעת לשלם לתובעת פנסיית שאירים החל ממועד פטירתו של המנוח בתאריך 5.2.05, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד בו היתה אמורה הפנסיה להיות משולמת ועד למועד התשלום בפועל.

 29.       יש ישלם הנתבע לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום,         ביולי 2008, בהעדר הצדדים.

א. קציר

סגנית נשיא

גדי הבר

נציג מעבידים

דב מרדלר

נציג עובדים

001190/06עב 710 לימור לוי 

סט כאן