אני לא מוותרת על זה !!

גם אם יש לנו הרבה דברים לטפל בהם שעומדים על הפרק.

אני לא נוהג הוא אמר לי.

זה תוקע אותי בבית, השנים הכי יפות שלי.

כל החברים שלי טורפים את החיים ואני כמו דביל פה.

אני לא יכול לסבול את עצמי. לא יכול לצאת לשום מקום.

לא מחפש עבודה בגלל זה , מרגיש חנוק, טיפש

חסר יכולת ואם כל זה לא מספיק אז אני גם לא רוצה קשר עם בנות

כי איך זה יראה אם אני לא נוהג????

כמה חודשים לאחר מכן,

אחרי שטיפלנו בכל החרדות

אחרי ששינינו את האמונות המגבילות, אחרי שעשינו תהליכי עומק

הוא הגיע אלי לקליניקה

הניח את המפתחות והתיישב

הגעתי עם הרכב לבד!! הוא אמר...

איזה רגע

איזה רגע ענק!!

אני לא מוותרת על זה

גם אם יש לנו דברים רבים לטפל בהם שעומדים על הפרק.

אנחנו עוצרים ומתמלאים מהרגע

בודקים יחד מה אפשר לו לעשות זאת

איך זה גורם לו להרגיש

ומה הוא לומד להמשך....

ומכאן, החיוך מתרחב והלב מתמלא

המוח לומד "אני אחר"

תבניות המוח משתנות

והכל נראה אפשרי

ואתם? אחרי שרציתם משהו כל כך והשגתם אותו

האם עצרתם להתמלא מהרגע?