לאחרונה חלה פריחה בתוכניות כלכליות בהן משתתפות בעיקר משפחות צעירות בעלות קשיים כלכליים, שהגיעו לנקודת אל-חזור ולא מסוגלות להתנהל עוד ללא ייעוץ כלכלי חיצוני. אלון גל, זוהי רק דוגמא לתופעה הזאת, שהולכת וצוברת תאוצה בארץ ובעולם.

תכניות ריאליטי, המשודרות בטלוויזיה בפריים טיים, מותירות את הצופים לעיתים פעורי פה נוכח החשיפה האינטימית של אותן משפחות והנכונות מצדן להשתתף בתוכנית, בה הן מוצגות לכאורה באור שלילי.

אני סבור, שהתוכניות הללו רק מאפשרות לנו להאיר בזרקור גדול את ההתנהלות הפיננסית של משקי הבית היום, והן משקפות עבורנו את המראה של החברה המודרנית.

כדי לסבר את האוזן, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך כלל הזוגות שמתגרשים חלק גדול טוענים שהסיבה המרכזית שהביאה לכך היא המצב הכלכלי הסבוך שאליו נקלעו,לחצים כלכליים וירידה ברמת החיים.

נשאלת השאלה, איך קורה שזוג צעיר שמביא הביתה שתי משכורות גבוהות מוצא את עצמו במשבר פיננסי בשלב כה מוקדם של חייו המשפחתיים?

התשובה מורכבת משילוב של כמה סיבות, הכרוכות זו בזו. ראשית, יוקר המחיה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם (ישראל ממוקמת בין המקומות הראשונים מבחינת יוקר המחיה בין מדינות ה-OECD).

לזה יש להוסיף את אופן ההתנהלות בחברת השפע, חברה המגדירה אותנו כצרכנים ושכל מטרתה היא לכוון אותנו ליעד הצריכה הבא. אלפי המסרים אליהם אנחנו נחשפים מדי יום, כל היום, מפתים אותנו לצרוך, לצרוך ושוב לצרוך. אנחנו אפילו לא צריכים לצאת מהבית כדי לבצע קנייה, הדבר מתאפשר באמצעות הטלפונים הסלולריים, האינטרנט והטלוויזיה. אמצעי התקשורת ערוכים לכך שהקניה תהיה מוגנת, תתבצע במהירות ובאופן הידידותי למשתמש.

זאת ועוד, אם בעבר היינו צריכים ללכת לבנק כדי למשוך את המשכורת ורק אותה היינו מורשים לבזבז, הרי שהיום יש לכל ישראלי ממוצע כ- 2 כרטיסי אשראי, המאפשרים לו נזילות כספית גבוהה וכמעט בלתי מוגבלת. לרשותנו עומדים היום כל כך הרבה גופים פיננסיים המציעים לנו אשראי והלוואות, החל מהבנק, דרך חברות האשראי, חברות הביטוח וגופים פיננסיים. אלו מוצעים בקלות וללא ערבויות, באמצעות מכשיר הכספומט, אתרי האינטרנט ועם אפשרות לדחיית תשלומים רק תיקחו/רק תקישו.

ואיפה אנחנו כצרכנים נמצאים בתוך כל הסיפור הזה? אנחנו עסוקים בלהגשים חלומות. הנזילות והאשראי מעניקים לנו את התחושה המדומה של עושר בלתי מוגבל, את האשליה שאנחנו יכולים להשיג לעצמנו כל דבר שרק נרצה. אם זה הקורס שחלמתי לעשות, אם זו חתונת השנה שלי, אם זה הג'ינס החדש שימתג אותי כמובילת אופנה או אפילו הרכישה השבועית בסופר. אנחנו קונים הרבה מעבר למה שאני באמת צורכים או באמת צריכים.

ועם יד על הלב, האם את או אתה, שקוראים את המאמר הזה, יודעים מה גובה חשבון החשמל שלכם? מה אחוז ההוצאות שלכם על תקשורת (טלפון, אינטרנט, כבלים/לוויין) מתוך סך התקציב המשפחתי? מה צפי ההוצאות העתידיות שלכם לשלושת החודשים הקרובים?  

מסתבר שרובכם לא לבד. רק מעטים מכם יידעו להשיב, הסיבה לכך היא שאף פעם לא באמת לימדו אותנו צריכה מבוקרת. בישראל, בניגוד למדינות מפותחות, אין חינוך פיננסי בבתי הספר, למרות החשיבות הרבה של הנושא להתנהלות הכלכלית של הפרטים ושל המדינה.

האם מצב זה הוא מחויב המציאות? בוודאי שלא. האם ניתן לשנות? כן, ואפילו די בקלות. ניתן ללמוד איך להתנהל ביעילות ואפילו לחסוך כסף! שילוב של ידע בסיסי עם שינוי ההתנהגות הצרכנית, עשוי לאפשר לכם להמשיך ליהנות מהדברים שאתם אוהבים וגם לבסס אורח חיים מוקפד שיאפשר לכם רווחה כלכלית בהווה, אבל גם - ובעיקר - בעתיד.

*** הכותב הוא יועץ כלכלי פיננסי, יועץ ומלווה עסקים ומשפחות ***