מכירת סוף העונה של המסכות-

החודש מצוין פסטיבל המסכות בוונציה, ואנו חוגגים את חג המסכות שלנו-פורים.

המסכות שאנו עוטים  ביום חג  זה מאפשרות לנו להציג את עצמנו בזהות שונה מזהותנו האמיתית ,להתנהג באופן משוחרר ונטול מחויבות לדמות שאנו רגילים להציג לעולם.לא לחשוש מ"מבקר המדינה" הפנימי והחיצוני ,שלוחש כל הזמן בתוך הראש "לא מספיק טוב ","לא מכובד" "מגוחך ".

ופתאום, אנו מרגישים קלי תנועה ומחשבה,משוחררים מכבלים עבותים ששמנו על עצמו ברבות השנים.

מסתבר שחלק מהמסכות הרבות שאנו עוטים בכל תפקיד –כבני זוג,כהורים,כבעלי תפקיד בעבודה,כחברים וכו- -הולכות ומכבידות עלינו,גובות מחיר הולך ועולה,גוזלות אנרגיות רבות,מצרות את צעדינו.

צריך לנהל את כל הדמויות הפנימיות האלה שדרות בתוכנו.לצד "אני האותנטית" והחופשייה,גר "הברווזון המכוער",דרה "אמא תרזה","אני הספוג", "אני  האריה" המנהיג השואג ו"אני העכבר" המפוחד.

אז אולי עתה בין פסטיבלי המסכות הגיעה העת ?

לעשות ספירת מלאי במחסן המסכות הפנימי שלנו,לבדוק מאיזה מסכות אפשר להיפרד ?

איזה מסיכות סיימו את תפקידן והפכו לעול כבד ?

מי מהתחפושות שלי כבר לא משרתת אותי,מחיר אחזקתה כמו של הפיל הלבן-הרבה יותר נטל מנכס ?

ולצד זאת,איזה מסיכות חוזרות למחסן שלי,הן עדין "משרת נאמן", מגינות על ציפור נפשי, עדין אינני בשלה להיפרד מהן ,אולי בשנה הבאה.

אז בואו נכריז על ספירת מלאי כללית-נאוורר את המסכות ונמיין-מה למסירה,מה לשיפוץ ומה נשאר לעוד עונה.

אני החלטתי השנה למסור את מסיכת "אמא תרזה " –אני כבר לא אהיה פנויה להיענות  לכל בקשה בכל עת,לפעמים אגיד שאינני יכולה,שיש לי קודם כמה משימות חשובות יותר,להיות ה"אמא תרזה" של עצמי,של החלומות שלי והיעדים שהצבתי לעצמי השנה.

אז עכשיו תורכם! מאיזה מסיכות אתם נפרדים השנה ? מי אתם הולכים להיות ?

הכנס טקסט כאן