איך להשקיט את הדאגות הלא רציונליות? האויב המושבע של האופטימיות הוא ללא ספק הדאגה והפחד מפני העתיד הלא נודע. ע"פי מחקרים פסיכולוגים שנעשו על החשיבה האנושית התגלה כי מרביתם המוחץ של הדאגות והחרדות המתונות שלנו אינם מתממשים במציאות האמיתית. הם לבסוף מתגלים כלא אחרת מאשר "מהומה על לא מאומה". רופאים רבים סבורים כיום כי "סטרס" הוא הסיבה האמיתית למרבית המחלות עלי אדמות. אך האם באמת הכצעקתה? ליתר דיוק, רק הסטרס המתמשך שלא מלווה בתחושת מסוגלות עצמית להתמודד עם בעיותנו- הוא בעצם הסטרס שמביא עימו נזק לבריאותנו הנפשית והגופנית. סטרס קצר מועד שגורר עימו תגובה מהירה ותכליתית אפילו מועיל לנו מאוד בפתרון הבעיה שלנו. הדאגות המתמשכות האלה גורמות לנו לראות את המציאות במשקפיים שחורות ואפלות בה רואים "זבוב בגודל של פיל". הם בעצם גורמת לנו לאזעקות שווא של פחד בלי אבחנה. במאמר זה "אוציא את השד מהבקבוק" בכדי לגרום לו לאבד מכוחו ווהשפעתו. למה אנחנו בעצם נוטים לראות "סערה בכוס מים"? במרוצת השנים גיליתי שככל שהפער בין המצוי לרצוי בחיינו גדול יותר ואין לנו תחושת מסוגלות עצמית לגשר על הפער הזה, אנחנו נוטים לאמץ בזרועות פתוחות את הדאגה המתמשכת לחיקנו בכדי שתשמש לנו לכאורה כמנגנון הגנה מפני "אסון" מתקרב. וככל שהדאגה והפחד קשורים יותר לתחושת החשיבות והדימוי העצמי שלנו, אז הם מקבלים ביטויי אכזרי יותר. מהו אפקט ה "מהומה על לא מאומה" ? אנחנו מוכנים להאמין בכל דבר גם אם הוא לא רציונלי בתנאי שאמונה זו תפחית לכאורה ממפלס החרדה שלנו גם אם היא סמויה ולא מודעת. הדאגה הכי שכיחה והרסנית נובעת מהחשש שאולי אנשים קרובים בסביבתנו לא באמת "סופרים אותנו", מה שגורם לנו להילחץ ולהגיב במתקפה משלנו בניסיון נואש להשיב את כבודנו ותחושת החשיבות שלנו. אז מהי התרופה שאני מציע בכדי להחזיר את "הזבוב הענק" לגודלו האמיתי? ובעצם לפתח אופטימיות בטבעיות. לפניכם 10 טיפים שיגרמו לכם לחשוב אחרת ולראות את האור בקצה המנהרה- האופטימיות הנחשקת. 1."'דיה לצרה בשעתה"- אמרו חז"ל. אמרו עכשיו בקול לעצמכם: אני לא מוכן יותר לקלקל לעצמי את ההווה בהרהורים מטרידים בנוגע לעתידי. 2. שננו תפילה ברוח דבריו של נלסון מנדלה: "מי יתן והבחירות שלי ישקפו את התקוות שלי ולא את הפחדים שלי". 3.אמרה סינית קובעת: "שלוות הנפש האמיתית נובעת מהשלמה עם הגרוע ביותר". כאשר אנחנו מוכנים להשלים עם האפשרות שהתרחיש הגרוע ביותר שאנו חוששים ממנו עשוי להתממש, למרבה האירוניה אנחנו מפתחים מסוגלות לשרוד אותו ואף להרחיק אותו מפנינו. 4. פוטותרפיה בחיוך- הדרך הכי מהירה, זמינה, יעילה, קלה וזולה שאני מכיר בכדי לפתח חשיבה אופטימית היא לחייך לעצמנו. צלמו כל יום 30 תמונות סלפי של פניכם עם חיוך. תוכלו למחוק אותן בסוף כל יום. אימון זה ישחרר אנדורפנים ונויירופפטידים שישפרו את מצב רוחנו ויפחיתו את מפלס החרדה שלנו תוך דקה או שתיים. 5. וידאותרפיה בחיוך- צלמו את פניכם בוידאו סלפי בחיוך חושף שיניים במשך 10 ד'ק מצטברות ביום. 6.המודעות היא חצי מהעבודה- בכל פעם שמשהו מטריד את מנוחתכם שאלו את עצמכם בכתב: ממה אני מפחד או חושש עכשיו? היו מודעים לפחדים הרובצים במוחכם בלי לנסות לסלקם או להדחיקם. 7. שאלו את עצמכם בכתב, מה יקרה לי אם הפחד שלי יתממש? המשיכו לחקור את הפחדים שלכם. הפתרון הוא חשיפה הדרגתית למקור החרדות שלנו ולא בריחה מהם. 8.מרק טווין אמר בערוב ימיו: "חיי היו מלאים באסונות רבים, אשר רובם הגדול לא התרחשו מעולם." ככל שאנו מתבגרים, אנו מבינים שרוב רובם של הדברים שחששנו מפניהם לא התממשו בעצם מעולם. 9. בכל יום שחקו את משחק ה: Fake it until you make it. במשך 5 ד'ק נסו להיראות, להישמע ולהתנהג בדיוק כמו האדם שאתם רוצים ומאמינים שראויים להיות. זהו תרגיל נויירופסיכולוגי שעושה פלאים. 10. תגמלו את עצמכם מראש על ההצלחה העתידית שלכם. זה אומנם נשמע קצת מופרך אבל זוהי תחבולה מצויינת למוח שלנו.