איזה בוקר מרגש אתמול . הוזמנתי להרצאה ע"י קצינת החינוך של הכלא. להגיע לשם , לראות את האסירים נרגשים, צמאים לקבל תוכן ועניין . נרתמים לארגן את המקום לסדר. ההרצאה מתחילה ואני העיניים שלי זזות לכל עבר קולטת אותם. אחד קשוב ולא זז, השני מחייך אלי, השלישי עושה לי סימן של כל כבוד לך . הרביעי מתרגם לחברו בשפת הסימנים. כולם קשובים אלי. ואז הגיע רגע השאלות, הפייידבק, המשוב.אחד קם ואומר : תודה נתת לי תקווה את צודקת הכל מתחיל בנו . השני מספר על התמודדות עם ילדה עם קשיים שונים ומתייעץ אתי איך לעזור לה. השלישי קם ואומר: המדינה אשמה היא לא עוזרת! ואני משיבה לו : המדינה לא אשמה אני מוכרת כנכה 50 אחזי נכות ולא מקבלת שקל מהמדינה. ואני בוחרת לא להתקרבן , לוקחת אחריות על עצמי ועל החיים שלי. המשפט הזה הזיז,להם משהו בגוף בנשמה כי כולם מחאו כפיים באותו רגע ואמרו נכון נכון . צודקת צודקת. תודה @רוית צבר וצוות אנשי החינוך עושים שם עבודה נהדרת. תודה על הזכות להעביר את המסר שלי בעולם .לכל אדם יש פוטניצאל להצליח . לא משנה מה אמרו לו כילד משנה מה הוא עושה עם עצמו כאדם בוגר. #מילדהאדישהלאשהנחושה https://www.bizmakebiz.co.il/Home/Events/48371/