כל הורה מכיר את הילד/ה שלו. מכיר את ההתנהגות הנורמטיבית של הילד ויודע לראות אם יש שוני בהתנהגותו. מצבי רוח פתאומיים, עצבות ודיכאונות, חוסר שקט כעס עצבנות, התפרצויות.. אלה יכולים להעיד שמשהו קורה לילד ומצריכים ברור במסגרת המשפחתית.
• זיהוי המצוקה הוא שלב ראשון בעזרה לילד.☹️☹️
• הבנת ההורה שיש בעיה – היא שלב ראשון, ולילד זו הקלה ראשונית שהוא לא נמצא בסיפור לבד.
• לאחר זיהוי המצוקה, מן הראוי לשבת עם הילד, לשמוע אותו, להבין מה עובר עליו, לנסות לחשוב אתו על דרכי התמודדות בחברה.👂
• חשוב להבין מה חושב הילד? מה הוא מרגיש? איך הוא רואה את הדברים?
• הרבה פעמים הילד יודע למה הוא זקוק. כדאי להקשיב לו.
• חשוב להיעזר באנשי מקצוע בביה"ס. יידוע של המחנכת, היועצת והמנהלת יכול לעזור בכך שינקטו פעולה נגד התופעה.
• תמיכה וסיוע של אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר, יכול לעזור מאוד. יש להם כלים לסייע ולעזור, כלים שלא תמיד יש להורים וגם לא לאנשי חינוך.
• אימון של הילד להתמודדות במצבים חברתיים, אימון הילד לחיזוק הדימוי העצמי שלו והביטחון האישי, אימון רגשי על פי מקור הבעיה.💪💪

ליאורה כהן - מאמנת ילדים ונוער
🏡קיבוץ עינת (ליד ראש העין)
☎️052353369