קשה להיות עצמאית במדינה ישראל,וקשה עוד יותר להיות אמא עצמאית במדינת ישראל,הכי קשה, זה ללדת כבעלת עסק עצמאי במדינת ישראל...יולדת שצברה ותק של תשלום ביטוח לאומי למשך 10 חודשים מתוך 14 או 15 חודשים מתוך 21 חודשים לפני הלידה, זכאית לדמי לידה.יולדת עצמאית מקבלת את דמי הלידה לפי המקדמות ששילמה לביטוח לאומי לפני הלידה...ביטוח לאומי משלם ליולדת דמי לידה למשך 14 שבועות מיום הלידה (זאת בהנחה שאינה חולקת את חופשת הלידה עם בעלה), וזאת בתנאי שאינה עובדת בעסק, והיו בעבר מקרים שביטוח לאומי עשה ביקורות ובדק שאכן מקבלת דמי הלידה אינה עובדת בעסק במהלך חופשת הלידה.המניע ההומני והסוציאלי לתת לאישה היולדת את הזמן למנוחה והחלמה הוא ראוי ונכון...אך הביקורות האלה באות ממקום של לתפוס את מפירות החוק ולשלול מהן את דמי הלידה...בשנים האחרונות משולמים דמי הלידה "כמו שעון שוויצרי"....היולדת העצמאית רק יוצאת מבית החולים, ותוך יומיים מועברים לחשבון הבנק שלה כל דמי הלידה עבור 98 יום ,וזאת לפי המקדמות של הביטוח הלאומי ששילמה לפני הלידה.חופשיה ומאושרת, פורשת היולדת ל-14 שבועות של חופשת לידה, נחה בביתה, ומקווה לטוב.כבעלת עסק עצמאי, מכיוון שאינה יכולה לעבוד בעסק, היא מעסיקה עובדים שיעשו עבורה את העבודה, משלמת להם ממיטב כספה, ומקווה שהעסק ישמור על לקוחותיו בתקופת העדרה.יש גם מקרים, שהיולדת אינה יכולה למצוא לה מחליף או מחליפה (כמו במקצועות הטיפוליים), ואז היא נאלצת להשבית את העסק שלה, ולבנות אותו מחדש לאחר תקופת ההתנתקות ...דבר שעולה לה בדרך כלל באבדן לקוחות, הפסד כספי, והמון כאב לב לראות עסק שבניתי דומם ולא עובד...מן הסתם, כפי שרובכם ההורים יודעים, הטיפול ברך הנולד אינו מסתיים בסיום חופשת הלידה בת ה-14 שבועות. האם הטריה מקדישה את זמנה לטיפול בתינוק, ונמצאת הרבה פחות בעסק, ואז הכנסותיה יורדות והיא נאלצת לרדת ברמת החיים ולהסתפק במה שיש...בשונה מאמא שכירה, שעובדת במקום עבודה מסודר, ולפי דיני עבודה זכאית ל"שעת הנקה"- הפחתה בשעות העבודה עד שהתינוק מגיע לגיל 9 חודשים...לעובדת עצמאית אין הקלות והטבות...לא עבדת...לא הרווחת...האמא העצמאית "מג'נגלת", מאלתרת, משלבת, נעזרת....ואיכשהו מתפרנסת יותר או פחות....ואז מה קורה בשנה הבאה לאחר הגשת הדוח השנתי?האם הטריה...העצמאית, "נענשת" על היותה אם שמקדישה את זמנה לילדיה.הרי, הגיוני שאם היתה עסוקה במהלך מרבית השנה בטיפול בתינוק החדש שנולד, עסקה פחות בעסק והרוויחה פחות...ואז בא ביטוח לאומי, ומחשב מחדש את זכאותה לדמי לידה.... מן הסתם היא זכאית להרבה פחות...וביטוח לאומי מודיע לה שנוצר לה חוב של 7,000 ש"ח או 10,000 ש"ח או יותר...מהיכן תחזיר העצמאית את החוב לביטוח לאומי?הרי השתכרה פחות השנה? ועדיין עסוקה בטיפול בילדיה...ועדיין כנראה מרוויחה פחות...מאיפה תביא סכום דרקוני כזה?הרי גם ככה היא בקושי "מחזיקה את עצמה מעל המים"?אם נשווה את האמא העצמאית לחברתה השכירה, שלאחר הלידה עובדת פחות שעות, ולעיתים גם מפחיתה בהיקף המשרה שלה, ולעיתים משנה מקום עבודה, או מתפטרת ממקום עבודתה ונמצאת בבית עם ילדיה...היא לא מתבקשת להחזיר את דמי הלידה שקיבלה....גם אם לא עבדה בשנה שלאחר הלידה!היא לא צריכה למצוא כמה אלפי שקלים ולהחזיר לביטוח לאומי!היא לא צריכה "לשבור את הראש" כיצד להתפרנס....וגם להחזיר חובות לרשויות המדינה (שכידוע אינן מחכות, ומי שאינו משלם מוטלים עליו עיקולים ואמצעי גביה אחרים)יש כאן עיוות נוראי, חוסר צדק, ופגיעה קשה בנשים בכלל ובנשים עצמאיות בפרט.הגיע הזמן, שבמסגרת ההבנה שאוכלוסיית העצמאיים היא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של המשק הישראלי, ידרש המחוקק לתיקון החודש ויתקן את האפליה הקיימת בין יולדת שכירה ליולדת עצמאית.