לפעמים אני כותבת בשביל לכתוב. זה לא שיש לי משהו חשוב להגיד. פשוט אמרתי שאכתוב כל בוקר ואמרו לי שזה טוב, אז אני אכתוב.

אתם באמת לא חייבים להמשיך לקרוא מעבר לשורה זו. אני בכלל לא מבטיחה שזה יהיה לכם מעניין. היום אני כותבת בשביל לכתוב.

אני מאד אוהבת לקרוא את הטור של יאיר לפיד. לדעתי הוא כותב מוכשר. ולמרות שהטורים הפוליטיים או החברתיים שלו חשובים וגורמים לך לחשוב, האמת היא שאני הכי אוהבת כשהוא כותב על המשפחה והחברים. עד היום, הטור שהכי נהניתי ממנו וגרם לי לצחוק מכל מילה ושורה היה כשתיאר את היומולדת שעשה לבן שלו כשהיה בן 3.

אבל גם יאיר לפיד לא תמיד מעניין. לפעמים אני ממש צריכה לתרגל ריכוז כדי להגיע לסוף המאמר.

אז אם יאיר לפיד לא תמיד מעניין, בוודאי שלי מותר.

וכמו שכתבה אתמול בבלוג שלה בחורה מקסימה ששכחתי את שמה- לפעמים אנחנו פשוט צריכים לרדת לעצמנו מהגב. אנחנו בסדר, ומתקדמים בסדר ועושים בסדר ולא צריכים לטחון לעצמנו את השכל עם כל מה שלא עשינו וכל מה שלא הספקנו.

אני מנסה לאמץ את העצה.

שיניתי אתמול את האתר לגמרי. אני מחכה עכשיו בקוצר רוח לראות את התוצאות. זה כבר מתחיל להראות ניצנים. אדווח עוד שבוע האם רואים התחלה אמיתית של שינוי.

טוב, היום זה יהיה קצר. בשבת אני על המרפסת של אסתריקה, לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה אבל בעיקר להנות אצל אסתריקה על המרפסת!!!

על זה בטוח אני אספר לכם ביום ראשון. נו, אתם רואים, למרות הקדרות- החיים שלי מה זה יפים!

טוב, עשיתי לעצמי מצב רוח.

יום טוב וסוף שבוע טוב!

פינקי